מלובביץ'- מחצית השקל-האדום האדום הזה- סוגת.

קראו תחילה את הקישור המצורף.

הֲיַרְבֶּה אֵלֶיךָ, תַּחֲנוּנִים;  אִם-יְדַבֵּר אֵלֶיךָ רַכּוֹת.
הֲיִכְרֹת בְּרִית עִמָּךְ;    תִּקָּחֶנּוּ, לְעֶבֶד עוֹלָם.
הַתְשַׂחֶק-בּוֹ, כַּצִּפּוֹר;    וְתִקְשְׁרֶנּוּ, לְנַעֲרוֹתֶיךָ.
יִכְרוּ עָלָיו, חַבָּרִים;    יֶחֱצוּהוּ, בֵּין כְּנַעֲנִים.

בְּקַדְמִין, בְּרָא יְיָ, יָת שְׁמַיָּא, וְיָת אַרְעָא. אונקלוס.

וְאַרְעָא, הֲוָת צָדְיָא וְרֵיקָנְיָא, אונקלוס.

וּלְאָדָם אֲמַר, אֲרֵי קַבֵּילְתָּא לְמֵימַר אִתְּתָךְ, וַאֲכַלְתְּ מִן אִילָנָא, דְּפַקֵּידְתָּךְ לְמֵימַר לָא תֵּיכוֹל מִנֵּיהּ–לִיטָא אַרְעָא,- אונקלוס.

וַיְקֹנֵן דָּוִד, אֶת-הַקִּינָה הַזֹּאת, עַל-שָׁאוּל, וְעַל-יְהוֹנָתָן בְּנוֹ. וַיֹּאמֶר, לְלַמֵּד בְּנֵי-יְהוּדָה קָשֶׁת, הִנֵּה כְתוּבָה, עַל-סֵפֶר הַיָּשָׁר. הַצְּבִי, יִשְׂרָאֵל, עַל-בָּמוֹתֶיךָ, חָלָל:  אֵיךְ, נָפְלוּ גִבּוֹרִים.  אַל-תַּגִּידוּ בְגַת, אַל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן:  פֶּן-תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, פֶּן-תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים. הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם–וּשְׂדֵי תְרוּמֹת:  כִּי שָׁם נִגְעַל, מָגֵן גִּבּוֹרִים–מָגֵן שָׁאוּל, בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן. מִדַּם חֲלָלִים, מֵחֵלֶב גִּבּוֹרִים–קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן, לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר; וְחֶרֶב שָׁאוּל, לֹא תָשׁוּב רֵיקָם.

נבין תחילה מי היה מלובביץ'. מלובביץ' היה שייך לזרם חרדי. זרם קפדן, קפדן עד כדי כך שיש להם הלכה לקרוע את "ניר הטואלט" לפני כניסת השבת.

לכן, אין הסבר מניח את הדעת לכך שמלובביץ' חילק למאמיניו 1 דולאר אמריקאי של ארצות הברית כשעל הדולאר תמונה של פירמידה עם עין גדולה כסמל הבונים החופשיים ותמונה של נשיא ארצות הברית. אדם יהודי לא היה מחלק קמע לברכה והצלחה עם פירמידה. זה לעג ליהדות. זה ברור לכולם.

מלובביץ' נתן לאלשטיין 2 דולארים של ארצות הברית של אמריקה והוא אמר לו – אחד בשבילך ואחד לתרומה.

יש פה פעולת חציה. של 2 הדולארים.

יש פה השמת ברית על מקבל התרומה.

יש תרומה.

ויש את המילה – ריק במילה אמריקה.

ויש את המילה דול- בדולאר- בובה.

חצי אחד מקבל. נזקק שסביר להניח מתחנן לעזרה באיזשהו אופן. או מדבר ברכות בזמן קבלת העזרה.

יש את הפירמידה- פרעונים שמאמינים בהקרבת אדם.

הרבה פעמים אנו רואים נשות עשירים (כתקשרנו לנערותיך) שמתעסקות ב- "פילנטרופיא" יש את המילה פיל, למלא. טחד הסמלים שלהם הוא פיל- שואב עם האף אתם יודעים שמשם שם יהוה רוח באדם. הכוונה למלא ביה. שהצמידו למילה פילנטרופיא. אתם יודעים תרומות מזון- אכלתא מניא למימר ככתוב באונקלוס שמקיימות את פעולת החילוף , חילוף  מאדם עני שסביר להניח לא חטא, לאדם עשיר, אתם יודעים שעושה "תיספורת" פה ושם.

זה הקרבת אדם לחטאים. זה שפיכת דם נקי לשדים לעצבי כנען.

הפעולה הזאת היא צדיא, רקניא והמרה.

גאולה של התורם, הגעלה של הנתרם. כאותו שדה תרומות של גת ואשקלון.

הבעיה היא בסדרת פעולות – החציה בשילוב הברית והפרעונים והמילה ריק בפעולה אחת.

העבדה זה מותר.

עבד שאומר ואהבתי את מעבידי ורוצע את אוזנו סימן שטוב לו.

באיוב בפרק זה אין התרומה לצורך העבדה. אין את פעולת הריקון. אין את פעולת החילוף. חילוף אשמה.

אותה תרומה שבשילוב החציה ופעולות מאוד מדויקות שמקיימת את הריקון והמילוי- הפיל (רגשים, רגשת פועלי אוון) סוג של חילוף נשמות.חילוף אשמה.

קורבן אדם לחטאי עשירים.

הֲיַרְבֶּה אֵלֶיךָ, תַּחֲנוּנִים;    אִם-יְדַבֵּר אֵלֶיךָ רַכּוֹת.
הֲיִכְרֹת בְּרִית עִמָּךְ;    תִּקָּחֶנּוּ, לְעֶבֶד עוֹלָם.
הַתְשַׂחֶק-בּוֹ, כַּצִּפּוֹר;    וְתִקְשְׁרֶנּוּ, לְנַעֲרוֹתֶיךָ.
יִכְרוּ עָלָיו, חַבָּרִים;    יֶחֱצוּהוּ, בֵּין כְּנַעֲנִים

איוב.

זֶה יִתְּנוּ, כָּל-הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים–מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ:  עֶשְׂרִים גֵּרָה, הַשֶּׁקֶל–מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, תְּרוּמָה לַיהוָה.  כֹּל, הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה, וָמָעְלָה–יִתֵּן, תְּרוּמַת יְהוָה. הֶעָשִׁיר לֹא-יַרְבֶּה, וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט, מִמַּחֲצִית, הַשָּׁקֶל–לָתֵת אֶת-תְּרוּמַת יְהוָה, לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם.  וְלָקַחְתָּ אֶת-כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים, מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְנָתַתָּ אֹתוֹ, עַל-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד; וְהָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי יְהוָה, לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם.

שמות.

זאת אומרת שמחצית השקל שנתן עם ישראל לכופר נפש היה העבדת עם ישראל ליהוה ככתוב:

כִּי-לִי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, עֲבָדִים–עֲבָדַי הֵם, אֲשֶׁר-הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.

"ז,ה  הממלא לו ולחטאת–ממלא את שלו תחילה, וקושרו באסל; ואחר כך ממלא את של חטאת; ואם מילא את של חטאת תחילה, ואחר כך מילא את שלו–פסול.  נותן את שלו לאחריו, ואת של חטאת לפניו; ואם נתן את של חטאת אחריו, פסול.  היו שניהן של חטאת–נותן אחד לפניו ואחד לאחריו, וכשר:  מפני שאי אפשר." משנה- מסכת פרה.
ווילדע חייעז/שווערצע חייעז.

(עם משונה של מאקי מסר).

אתה לא יכול לעשות את מסכת פרה ז,ה . מסכת פרה ז,ה, נוגדת את התורה, היא סוג של שימוש בתורה להעבדהשנאמר- אאזרך ולא ידעתני. מסכת פרה זה לצורך כפרה על חטאי עשירים יצירת הגולם נושא האסל ע"י המהר"ל בפולין היא סוג של יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם; וְעַל-לְבוּשִׁי, יַפִּילוּ גוֹרָל. – חציה והמרה.

כל שם בתורה מוזכר פעם אחת. אין כפילויות בשמות.

משמע כל שם- הוא שורש נשמה.

שניתן לשאוב משורשים אלו דרך נושא האסל שיש לו הנקב מאפשר אחרי השאיבה- העברה- גילגול- רול חטא לנושא האסל עם אותו נקב והעברה נשמה נקיה משורש נשמה לחוטא. במקרה של נושא האסל מדובר על העברת נשמה נקיה לחוטא ונשיאת החטא על נושא האסל.

בספר איוב ניתן לעשות בניה ע"י אנשים ראשית דרכי אל והם חלילים. הנקב הוא החטא, כי זה יצירת קורבן אדם.

תקראו כאן:

http://www.mechon-mamre.org/i/t/t2728.htm

לכן כשהמהר"ל יצר את נושא האסל לביתו רייזלה- הכהנת הגדולה של הפרימאסון , סוג של מכשפה- שם קוד- מא גי- וגם ma ney שאנשיהם הם יורדי דומה שנאמר- לא המתים יהללויה. שמתפעלת את נושא האסל לצורך אותה סואופ אופרה במעגל החובר שמייצר את הסיפור מהתורה שבזמן מעגל מאגי ניתן לבצע את השאיבה והחילוף. כך שהחוטא מעביר את חיטאו לנושא האסל ומקבל נשמה נקיה כך שהוא לא נענש על מעשיו.

החטא הוא סוג הנקב עם שם – וְנֹקֵב שֵׁם-יְהוָה מוֹת יוּמָת, רָגוֹם יִרְגְּמוּ-בוֹ כָּל-הָעֵדָה:  כַּגֵּר, כָּאֶזְרָח–בְּנָקְבוֹ-שֵׁם, יוּמָת.  וזה מה שעשה המהר"ל וממשיכיו. חורשי תאר זאת במדויק.

תקראו על כך בקישור המצורף- c moon.

עולם של ספורות מאפשר את הפעולות.

לכן נמנעתי ממפגש בנות.. בזמן יצירת מעגל מאגי ב2013- 2014.

ואמרתי את דעתי בדרך מאוד ברורה למארגנת המפגש על כך שהיא נמשל לבהמה נדמת, שלא זרה תאוותה עוד אוכלה בפה שלה.

וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-יַעֲקֹב, הַלְעִיטֵנִי נָא מִן-הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה–כִּי עָיֵף, אָנֹכִי; עַל-כֵּן קָרָא-שְׁמוֹ, אֱדוֹם.  וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב:  מִכְרָה כַיּוֹם אֶת-בְּכֹרָתְךָ, לִי.  וַיֹּאמֶר עֵשָׂו, הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת; וְלָמָּה-זֶּה לִי, בְּכֹרָה.  וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם, וַיִּשָּׁבַע, לוֹ; וַיִּמְכֹּר אֶת-בְּכֹרָתוֹ, לְיַעֲקֹב. וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו, לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ, וַיָּקָם וַיֵּלַךְ; וַיִּבֶז עֵשָׂו, אֶת-הַבְּכֹרָה.

אז למה הייתה את הארוחה האחרונה של ישוע, בארוחה ניתן לשחזר את הדרך בו איבד עשיו את ברכתו כשמכר אותה תמורת נזיד עדשים. עוד דרך לגעילה.

הרבה פעמים אנו רואים נשות עשירים אדומות השפתות..(כתקשרנו לנערותיך) שמתעסקות ב- "פילנטרופיא" יש את המילה פיל, למלא.אחד הסמלים שלהם הוא פיל- שואב עם האף אתם יודעים שמשם שם יהוה רוח באדם. הכוונה למלא ביה. שהצמידו למילה פילנטרופיא. אתם יודעים תרומות מזון- אכלתא מניא למימר ככתוב באונקלוס שמקיימות את פעולת החילוף , חילוף  מאדם עני שסביר להניח לא חטא, לאדם עשיר, אתם יודעים שעושה "תיספורת" פה ושם.

מהתורה ניתן ללמוד על פעולות שגרמו לתוצאה כזאת או אחרת. לא משנה לאיזו מטרה, ארוחה יכולה לשמש כמעשה המרת גורל.

200 שקל זה גם אדום.

צריך לקחת בחשבון שבאחרית הימים זה לא תופס.

בעת התוהו ובוהו של לפני וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, זה לא תופס.

וזאת למה.

וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב:  מִכְרָה כַיּוֹם אֶת-בְּכֹרָתְךָ, לִי.

וַיֹּאמֶר עֵשָׂו, הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת; וְלָמָּה-זֶּה לִי, בְּכֹרָה.  וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם, וַיִּשָּׁבַע, לוֹ; וַיִּמְכֹּר אֶת-בְּכֹרָתוֹ, לְיַעֲקֹב. וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו, לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ, וַיָּקָם וַיֵּלַךְ; וַיִּבֶז עֵשָׂו, אֶת-הַבְּכֹרָה.

העיסקה בין עשיו ליעקב הייתה ברורה.

היתה בקשה ברורה של יעקב מעשיו שימכור לו את הבכורה. היתה גם שבועה.

זה לא נעשה במסתרין.

אַל-תַּגִּידוּ בְגַת, אַל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן:  פֶּן-תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, פֶּן-תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים. הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם–וּשְׂדֵי תְרוּמֹת:  כִּי שָׁם נִגְעַל, מָגֵן גִּבּוֹרִים–מָגֵן שָׁאוּל, בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן.

סוכר מתוצרת סוגת- לא טוב.

אני לא קונה סוכר מתוצרת סוגת.

כָּרוּ-לִי זֵדִים שִׁיחוֹת–  אֲשֶׁר, לֹא כְתוֹרָתֶךָ. תהלים.

ואתם יודעים יש כל מיני זדים…

z3- z4-z-5

z-100 z-180 z-200  z- 270

היו אנשים נבוכים כשאמרתי ששינו את משמעות ה-זד , פעם הזד שימש לתאר איכות אחרת…ואתם יודעים, זד זה זד, לא משנה מה הוא מתאר. המטרה, הרצון להשיג את מה שהזד מבקש להשיג – זהה.

אין את המילה סוכר בתורה.

לעיתים מתיקות הסוכר מתוצרת סוגת היא גם דרך להגיד ולבשר בגת.

בכל בית כמעט יש סוכר סוגת. קיטניות גת, אורז גת.

לעיתים יש עשירים שתורמים מזון מתוצרת גת לעניים והעניים אומרים דברי שבח לעשיר שתורם.

.

.

Copyright © 2021 . All rights reserved.