תהלים לפרשת ואלה שמות- לימודי שנת שבעים ואחת..

תהלים ל- פרשת- וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙.

מִֽי-הָ֭אִישׁ הֶחָפֵ֣ץ חַיִּ֑ים אֹהֵ֥ב יָ֝מִ֗ים לִרְא֥וֹת טֽוֹב:

ברור לכל שלא הכוונה לחוף הים.. אך לא סותר את העובדה שנוף הים הוא נוף יפה, במיוחד בשקיעה בים התיכון ובזריחה בים סוף.

.

וּבְצַלְעִי֮ שָׂמְח֪וּ וְֽנֶאֱ֫סָ֥פוּ נֶאֶסְפ֬וּ עָלַ֣י נֵ֭כִים וְלֹ֣א יָדַ֑עְתִּי קָֽרְע֥וּ וְלֹא-דָֽמּוּ:

ניתן ללמוד שאדם צולע הוא לא נכה ככוונת הנכות שיחס לה דוד במשפט זה.

יש נכות שאינה נכות גופנית,

כמו שהטייקון "סוחט" שר  שהוא יודע עליו סוד או פשע שהוא עשה ואז אם השר לא מפריט לו את ים המלח או לא מסכים לתת לו הקלה בתמלוגים בעבור ים המלח,  או לא מסכים לאשר את מתווה הגז ששואבים מהים התיכון או לא מסכים לתת לו הקלה במיסים  בעבור הרווחים מים המלח, אז הטייקון ידע לפנות את השר מכסאו בדרך שתכניס אותו לכלא או שהשר יאלץ לעזוב בבושת פנים את תפקידו.

יכול להיות שהאנשים שהקיפו את דוד כאנשים שהיו חברים או בעלי תפקידים בעת מלכותו היו נכים שלא יכלו להיות נאמנים לו או נאמנים לעם במשמעות שמעשיהם ממקום תפקידם פעלו לטובת אויבי ישראל:

גַּם אִישׁ שְׁלוֹמִי אֲשֶׁר בָּטַחְתִּי בוֹ אוֹכֵל לַחְמִי הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב: תהלים.

והיה גם את מקרה בת שבע אשת אוריה:

וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל דָּוִד אַתָּה הָאִישׁ כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְאָנֹכִי הִצַּלְתִּיךָ מִיַּד שָׁאוּל: אֶתְּנָה לְךָ אֶת בֵּית אֲדֹנֶיךָ וְאֶת נְשֵׁי אֲדֹנֶיךָ בְּחֵיקֶךָ וָאֶתְּנָה לְךָ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וְאִם מְעָט וְאֹסִפָה לְּךָ כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה: מַדּוּעַ בָּזִיתָ אֶת דְּבַר יְהוָה לַעֲשׂוֹת הָרַע (בעינו) בְּעֵינַי אֵת אוּרִיָּה הַחִתִּי הִכִּיתָ בַחֶרֶב וְאֶת אִשְׁתּוֹ לָקַחְתָּ לְּךָ לְאִשָּׁה וְאֹתוֹ הָרַגְתָּ בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן: וְעַתָּה לֹא תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ עַד עוֹלָם עֵקֶב כִּי בְזִתָנִי וַתִּקַּח אֶת אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה: כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ וְלָקַחְתִּי אֶת נָשֶׁיךָ לְעֵינֶיךָ וְנָתַתִּי לְרֵעֶיךָ וְשָׁכַב עִם נָשֶׁיךָ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת: כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ בַסָּתֶר וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל וְנֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ:  וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל נָתָן חָטָאתִי לַיהוָה וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל דָּוִד גַּם יְהוָה הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת: אֶפֶס כִּי נִאֵץ נִאַצְתָּ אֶת אֹיְבֵי יְהוָה בַּדָּבָר הַזֶּה גַּם הַבֵּן הַיִּלּוֹד לְךָ מוֹת יָמוּת: שמואל.

וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל דָּוִד גַּם יְהוָה הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת: אֶפֶס כִּי נִאֵץ נִאַצְתָּ אֶת אֹיְבֵי יְהוָה בַּדָּבָר הַזֶּה גַּם הַבֵּן הַיִּלּוֹד לְךָ מוֹת יָמוּת:

וּדְעוּ כִּי הִפְלָה יְהוָה חָסִיד לוֹ יְהוָה יִשְׁמַע בְּקָרְאִי אֵלָיו: תהלים.

רק בורא עולם יכול לחון איש ששכב עם בעולת בעל. אין בעת הזאת שפיטה במובן של שופט שהוא נביא של בורא עולם שיש לה אישור לחון איש שחטא בחטא משכב עם בעולת בעל.

צִדְקָֽתְךָ֨ | כְּֽהַרְרֵי-אֵ֗ל מִ֭שְׁפָּטֶךָ תְּה֣וֹם רַבָּ֑ה אָ֤דָֽם-וּבְהֵמָ֖ה תוֹשִׁ֣יעַ יְהוָֽה: תהלים לפרשת ואלה שמות.

כִּי לִפְנֵי הַיָּמִים הָהֵם שְׂכַר הָֽאָדָם לֹא נִֽהְיָה וּשְׂכַר הַבְּהֵמָה אֵינֶנָּה וְלַיּוֹצֵא וְלַבָּא אֵין-שָׁלוֹם מִן-הַצָּר וַאֲשַׁלַּח אֶת-כָּל-הָאָדָם אִישׁ בְּרֵעֵֽהוּ: זכריה.

קָר֣וֹב יְ֭הוָה לְנִשְׁבְּרֵי-לֵ֑ב וְֽאֶת-דַּכְּאֵי-ר֥וּחַ יוֹשִֽׁיעַ:

רַ֭בּוֹת רָע֣וֹת צַדִּ֑יק וּ֝מִכֻּלָּ֗ם יַצִּילֶ֥נּוּ יְהוָֽה:

שֹׁמֵ֥ר כָּל-עַצְמוֹתָ֑יו אַחַ֥ת מֵ֝הֵ֗נָּה לֹ֣א נִשְׁבָּֽרָה:

תְּמוֹתֵ֣ת רָשָׁ֣ע רָעָ֑ה וְשֹׂנְאֵ֖י צַדִּ֣יק יֶאְשָֽׁמוּ:

פּוֹדֶ֣ה יְ֭הוָה נֶ֣פֶשׁ עֲבָדָ֑יו וְלֹ֥א יֶ֝אְשְׁמ֗וּ כָּֽל-הַחֹסִ֥ים בּֽוֹ: תהלים לפרשת ואלה שמות.

צוֹפֶ֣ה רָ֭שָׁע לַצַּדִּ֑יק וּ֝מְבַקֵּ֗שׁ לַהֲמִיתוֹ:

יְ֭הוָה לֹא-יַעַזְבֶ֣נּוּ בְיָד֑וֹ וְלֹ֥א יַ֝רְשִׁיעֶ֗נּוּ בְּהִשָּׁפְטֽוֹ: תהלים לפרשת מופת.

 לְ֭גֶבֶר אֲשֶׁרדַּרְכּ֣וֹ נִסְתָּ֑רָה וַיָּ֖סֶךְ אֱל֣וֹהַּ בַּעֲדֽוֹ: איוב.

.

Copyright © 2021 . All rights reserved.