בתעשיא, שלקוח קונה מעסק אז הספק אומר לו מחיר 9 שקל– תנאי תשלום 90 יום מתום חודש מכירה, בא ספק אחר אומר 9 שקל – תנאי תשלום 120יום מתום חודש מכירה.ברור לכולנו שהלקוח יעדיף את מי שנתן לו תנאי תשלום ארוכים יותר. התנאי תשלום, הם חלק מהמחיר שהספק מחשב כדי לגרום ללקוח לקנות ממנו ולא מהמתחרה שלו.כך שזה לא חוב. אותו הדבר לגבי המכולות השכונתיות.שהמכולת עושה זאת, תושבי השכונה מעדיפים לקנות ממנו ולא מהמכולת המתחרה שלו בשכונה, וככה הוא מוכר יותר ומרוויח יותר. אותו הדבר לגבי אשראי בנקאי והלוואות, לראיה הבנקים בישראל מרוויחים הרבה מאוד כסף. הכסף נהיה כמו מוצר שאתה מוכר ומרוויח עליו כסף. אם הבנקים לא היו מרוויחים אז היה על מה להתווכח בעניין. כמובן שברור לכולנו שבעת ששרי אריסון נותנת הלוואה מבנק הפועלים, זהו לא כספה, זה הכסף של העם בישראל והגר התושב עימנו. כך שהעם חייב לעם כשהוא לוקח הלוואה מהכספים המופקדים בבנק הפועלים שאבא של שרי אריסון השתלט עליו.
כשאתה משלם שכר לעובדים והעובדות שלך אתה משלם להם\ן כ-עשרה ימים לאחר סוף חודש עבודה,
למעשה אתה חייב לעובדים והעובדות שלך כבר מהיום הראשון של החודש. לכן, כשנתת כסף לעובדים ולעובדות שלך לפני תום החודש, זה לא הלוואה, הם\הן לא חייבים\חייבות לך.
חשוב שתבין- אתה וכל בעלי בתי החרושת בישראל חייבים לעובדים והעובדות כבר מהיום הראשון של החודש, לכן אין לבעלי בתי החרושת יכולת להפיל את העובדים והעובדות כשהם מבקשים נפש בתמורה לחוב. חשוב שתבין שבסופו של יום אתה החייב.
(כך שאם העובד או העובדת שלך יהיו כמוך, היא\הוא יכול\ה לדרוש את נפשך בתמורה לחוב שאתה חייב לו\לה. כשבעל בית חרושת פועל במשחקים הללו, החוקים הללו פועלים עליו גם אם העובד או העובדת לא דורש\ת נפש בתמורה לחוב, כך שלמעשה בעל בית חרושת גועל את עצמו כשהוא פועל ב"מישורים" הללו) אתה לא הושעת את העובד והעובדת שלך שנתת לו\לה כסף לפני תום חודש עבודה, כך שאתה לא עושה ממנו וממנה עבד\שפחה שלך כשאתה מייחס לעצמך את ההושעה, את האלוהיות על האיש ועל האשה).