עבר. הווה. עתיד כיחידה אחת.

.

לאחר שקוראים את התורה בכמה מחזורים, קוראים ולומדים מתוך מקום שקוראים את פרשת השבוע שאנחנו יודעים את הפרשות שקדמו לה ואת הפרשות שיבואו אחריה. ומתוך המקום הזה אנחנו צריכים להתיחס לפרשה הנוכחית. קוראים את התורה שאנחנו מבינים יותר את הסיפור, ומבינים עוד דברים בפרשה הנוכחית כי קראנו את ההמשך. המשך שאין לשנותו. ואנחנו לא יודעים את סוף הסיפור, כי אנחנו עוד בדרך.. או אולי יותר נכון לאמר בחיכיון להמשך הסיפור.

אני טוענת שהמשך הסיפור שלנו יחל רק שבורא עולם לא יהיה בהסתר פנים ויהיה לנו נביא מבורא עולם שהוא יוכל לכתוב את המשך הסיפור מאותה עת לעתות שיבואו.

אני חושבת שלא נכון להתיחס לספרים שנכתבו בעתות של הסתר פנים, כספרי קודש כספרי התורה, כולל ספריו של הרב משה בן מיימון.

הרב משה בן מיימון אמר זאת בעצמו לתלמידו:

דבריו של הרב משה בן מיימון לתלמידו, איפשרו לתלמידו להמשיך את רבו ולהצמיח את לימודיו וגם לתקן את שגיאות רבו, שהיה בן אדם בשר ודם.

Copyright © 2021 . All rights reserved.