| ""רוב הישראלים עם חשבון בשווייץ מבוגרים מאד ומפוחדים"
עו"ד מאיר לינזן משבח את מנהל רשות המסים, משה אשר, על פגישתו עם ראשי הבנקים השווייצרים כדי להביא לחשיפת ישראלים המחזיקים חשבונות לא מדווחים – אך מבהיר: "לא מדובר בעבריינים הקלאסיים"" גלובס. 2.1.2015 . http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000997870#fromelement=hp_morearticles האם לפי הגדרת הבחור אנו צריכים להבין שעבריינים קלאסיים הם עבריינים ממעמד סוציואקונומי נמוך? כמו במקרה הזה: "מסתמן: עסקה לנערים שהואשמו באונס ילדה כנראה שמצבם הסוציואקונומי טוב אם מסוגלים לשלם פיצויים בסך 2.8 מליון שקל.. כמו וורמוס ששילם כופר כדי לא לשבת בכלא על הרצת מניות בשרות פסגות.. נו, מה זה כמה מליונים לעומת ה-75 מליון שקיבל פיצויים מפסגות.. "רועי ורמוס עזב את פסגות פרסום ראשון: 05.12.10 – 15:55 יקבל 75 מיליון ש"ח פיצויים" רשת ב' http://www.iba.org.il/bet/?entity=694909&type=1 "שנתיים לאחר שהפרשה נחשפה הוגש כתב אישום באונס נגד שמונה נערים. כתב האישום לווה בלחץ ציבורי למצות את הדין בפרשה זו. בשנת 1992 הם זוכו מחמת הספק על ידי השופט מיכה לינדנשטראוס בבית המשפט המחוזי בחיפה[1]. השופט טען כי גרסתה של הנאנסת לא אמינה: "פרקליטות המדינה הגישה ערעור לבית המשפט העליון על זיכוים של ארבעה מהנאשמים: אופיר בארי, נדב ביטון, צפריר צביסון ואריק חזון. לאחר דיון בפני הרכב שכלל את נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר ואת השופטים מישאל חשין ואליעזר גולדברג הורשעו הארבעה פה אחד.[2] פסק דין זה נחשב ציון דרך בפסיקה העוסקת בפשיעה המינית…. בפסק הדין נאמר כי חובה על הגבר לחפש ולוודא את הסכמתה המפורשת של האישה לפני מגע מיני איתה. אם לא ניתן אישור כזה, קבעו השופטים, מדובר באונס. וכך כתב השופט מישאל חשין: "גבר היוזם מגע אישות עם אישה, עליו הנטל לבקש הסכמתה של האישה, ועליו הנטל לקבל הסכמתה. ורק במקום בו הסכימה האישה – באחת מדרכי ההסכמה המקובלות: בין מקובלות על בני-אדם בכלל ובין מקובלות על הגבר והאישה המיוחדים – ניתן לומר כי מעשה האישות נעשה בהסכמתה של האישה. ואם לא נתנה האישה הסכמתה – הסכמה מפורשת או הסכמה במשתמע – יהיה מעשה האישות שלא בהסכמה. במקום בו עולה ספק אם הסכימה האישה למעשה אישות – או אם לא הסכימה – המסקנה חייבת להיות כי מעשה האישות היה שלא בהסכמה, וממילא נעשה "שלא בהסכמתה החופשית" של האישה." "וויקיפדיה. שורה תחתונה: "לשם קביעת העונש חזר התיק לבית המשפט המחוזי בחיפה, זה שבתחילה זיכה את הנאשמים. על נדב ביטון, אריק חזון ואופיר בארי נגזרו 15 חודשי מאסר בפועל. על צפריר צביסון – 12 חודשי מאסר בפועל." וויקיפדיה. קצב קיבל על אותו מעשה 7 שנים. בצדק. "בינואר 2001 התראיינה הנאנסת בתוכנית הטלוויזיה של יאיר לפיד, ולראשונה נחשף בציבור שמה: יעל גרימברג. בראיון סיפרה שהיא אם חד הורית לשלוש בנות.[3] במהלך שנת 2007 חלה התדרדרות במצבה, ובנותיה נמסרו למשפחות אומנה. היא עצמה שהתה מספר פעמים בבית חולים פסיכיאטרי. בנובמבר 2007 שלחה גרימברג הודעת ביפר לעיתונאי ובה היא הודיעה שבכוונתה להתאבד. עקב הודעת העיתונאי למשטרה נמצא בביתה מכתב התאבדות. גרימברג נמצאה, בחיים, מספר שעות לאחר מכן.[4]" וויקיפדיה. . 4.1.2015. מכתבים לעיתונות- עבריינים קלאסיים .
. |
.
.