לימודי תורה- לשנת שבעים ואחת לקוממיות העם היהודי.

חלוקת הפרשות היא מספר בראשית ועד ספר שופטים לקריאה במחזור של שנה. התהלים חולקו בהתאם לפי הסדר של תהלים ללא הכוונה להתאים את השירים לפרשה. אני נעזרת גם בתוכנת ספר תורה מצויינת שבנו החבר'ה של תורת אמת.

עמוד הנושא מתחדש כל חודש, וימשיך להיות בעריכה עד סוף השנה, אם ירצה הבורא.

קריאה ולמידה  חודשית.
תורה.  פרשת בְּרֵאשִׁ֖ית.   פרשת נֹ֕חַ. מקרא קודש לפי בחירה. מקרא קודש לפי בחירה.  פרשת לֶךְ־לְךָ֛ מֵֽאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖.
תהלים. תהלים- ל- פרשת בְּרֵאשִׁ֖ית. תהלים ל- פרשת נֹ֕חַ. פרשת בְּרֵאשִׁ֖ית. 

תהלים- ל- פרשת בְּרֵאשִׁ֖ית.

פרשת נֹ֕חַ.

תהלים ל- פרשת נֹ֕חַ.

תהלים ל- פרשת לֶךְ־לְךָ֛ מֵֽאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖.
.

בעת הזאת ניתן לראות את ההומו הימני מהצד של נתניהו וההומו השמאלני מהצד של גבאי (לשעבר מהצד של אלוביץ').

לא רחוק היום שיודה ישחק את חבר הפרלמנט ההומו הימני שמתאהב בחבר הפרלמנט השמאלני.

ובסרט יראו את הפערים בין הבחור ההומו שדורש שלום ויציאה מהשטחים לבין ההומו שדורש את ירושלים השלמה ומוות לערבים כשהתורה דורשת את מותו של ההומו וגירושו מירושלים.

ובין לבין ההומו השמאלי תוקע את ההומו הימני.

לימודי תורה לשנת השבעים ואחת- פרשת בראשית.

וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים יִקָּו֨וּ הַמַּ֜יִם מִתַּ֤חַת הַשָּׁמַ֨יִם֙ אֶל־מָק֣וֹם אֶחָ֔ד וְתֵֽרָאֶ֖ה הַיַּבָּשָׁ֑ה וַֽיְהִי־כֵֽן׃ וַיִּקְרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ לַיַּבָּשָׁה֙ אֶ֔רֶץ וּלְמִקְוֵ֥ה הַמַּ֖יִם קָרָ֣א יַמִּ֑ים וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים תַּֽדְשֵׁ֤א הָאָ֨רֶץ֙ דֶּ֗שֶׁא עֵ֚שֶׂב מַזְרִ֣יעַ זֶ֔רַע עֵ֣ץ פְּרִ֞י עֹ֤שֶׂה פְּרִי֙ לְמִינ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ עַל־הָאָ֑רֶץ וַֽיְהִי־כֵֽן׃ וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֨רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹֽשֶׂה־פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שְׁלִישִֽׁי׃ בראשית.

וַתּוֹצֵ֨א הָאָ֜רֶץ דֶּ֠שֶׁא עֵ֣שֶׂב מַזְרִ֤יעַ זֶ֨רַע֙ לְמִינֵ֔הוּ וְעֵ֧ץ עֹֽשֶׂה־פְּרִ֛י אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ לְמִינֵ֑הוּ וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים כִּי־טֽוֹב׃ וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם שְׁלִישִֽׁי׃ בראשית.

עֵ֣ץ פְּרִ֞י

עֹֽשֶׂה־פְּרִ֛י

אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ

לְמִינֵ֑הוּ

.

וַיַּפֵּל֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים ׀ תַּרְדֵּמָ֛ה עַל־הָֽאָדָ֖ם וַיִּישָׁ֑ן וַיִּקַּ֗ח אַחַת֙ מִצַּלְעֹתָ֔יו וַיִּסְגֹּ֥ר בָּשָׂ֖ר תַּחְתֶּֽנָּה׃ וַיִּבֶן֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים ׀ אֶֽת־הַצֵּלָ֛ע אֲשֶׁר־לָקַ֥ח מִן־הָֽאָדָ֖ם לְאִשָּׁ֑ה וַיְבִאֶ֖הָ אֶל־הָֽאָדָֽם׃ בראשית.

עֵ֣ץ פְּרִ֞י עֹ֤שֶׂה פְּרִי֙ לְמִינ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר זַרְעוֹ־ב֖וֹ.

פרשת לך לך. לימודי שנת שבעים ואחת לקוממיות העם היהודי בארצו.

וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה לֹֽא־יָד֨וֹן רוּחִ֤י בָֽאָדָם֙ לְעֹלָ֔ם בְּשַׁגַּ֖ם ה֣וּא בָשָׂ֑ר וְהָי֣וּ יָמָ֔יו מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָֽה׃ פרשת נח.

וַֽיְחִי־נֹ֖חַ אַחַ֣ר הַמַּבּ֑וּל שְׁלֹ֤שׁ מֵאוֹת֙ שָׁנָ֔ה וַֽחֲמִשִּׁ֖ים שָׁנָֽה׃ וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־יְמֵי־נֹ֔חַ תְּשַׁ֤ע מֵאוֹת֙ שָׁנָ֔ה  וַֽחֲמִשִּׁ֖ים שָׁנָ֑ה וַיָּמֹֽת׃ פרשת נח.

אֵ֚לֶּה תּֽוֹלְדֹ֣ת שֵׁ֔ם שֵׁ֚ם בֶּן־מְאַ֣ת שָׁנָ֔ה וַיּ֖וֹלֶד אֶת־אַרְפַּכְשָׁ֑ד שְׁנָתַ֖יִם אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃ וַֽיְחִי־שֵׁ֗ם אַֽחֲרֵי֙  הֽוֹלִיד֣וֹ אֶת־אַרְפַּכְשָׁ֔ד חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃

וּמֹשֶׁ֗ה בֶּןמֵאָ֧ה וְעֶשְׂרִ֛ים שָׁנָ֖ה בְּמֹת֑וֹ לֹאכָֽהֲתָ֥ה עֵינ֖וֹ וְלֹאנָ֥ס לֵחֹֽהדברים.

וַיְהִ֗י אַֽחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיָּ֛מָת יְהוֹשֻׁ֥עַ בִּן–נ֖וּן עֶ֣בֶד יְהוָ֑ה בֶּן–מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִֽיםיהושע.

וְגַםכָּ֖כָה אָמַ֣ר הַמֶּ֑לֶךְ בָּר֨וּךְ יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר נָתַ֥ן הַיּ֛וֹם יֹשֵׁ֥ב עַלכִּסְאִ֖י וְעֵינַ֥י רֹאֽוֹת:  

חיים. מוות. ימים.

ימיו של דוד כמלך תמו כשבנו הומלך כשעיני דוד רואות.

חייו של דוד לא תמו בסוף ימיו כמלך.

לימודי תורה לשנת השבעים ואחת- פרשת נח.

וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה לֹֽא־יָד֨וֹן רוּחִ֤י בָֽאָדָם֙ לְעֹלָ֔ם בְּשַׁגַּ֖ם ה֣וּא בָשָׂ֑ר וְהָי֣וּ יָמָ֔יו מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָֽה׃ פרשת נח.

.

וּמֹשֶׁ֗ה בֶּןמֵאָ֧ה וְעֶשְׂרִ֛ים שָׁנָ֖ה בְּמֹת֑וֹ לֹאכָֽהֲתָ֥ה עֵינ֖וֹ וְלֹאנָ֥ס לֵחֹֽה: דברים.

גור אריה.

יעקב ליהודה:

יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָֽדְךָ בְּעֹרֶף אֹֽיְבֶיךָ יִשְׁתַּֽחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִֽיךָ: גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶֽנּוּ: בראשית.

משה לשבט דן:

וּלְדָן אָמַר דָּן גּוּר אַרְיֵה יְזַנֵּק מִןהַבָּשָֽׁן: דברים.

לימודי שנת השבעים ואחת לקוממיות העם היהודי בארצו- תהלים ללמידה עם פרשת לך לך.

וַיַּ֙עַן֙ יוֹנָתָ֔ן וַיֹּ֖אמֶר לַאֲדֹנִיָּ֑הוּ אֲבָ֕ל אֲדֹנֵ֥ינוּ הַמֶּֽלֶךְדָּוִ֖ד הִמְלִ֥יךְ אֶתשְׁלֹמֹֽהוַיִּשְׁלַ֣ח אִתּֽוֹהַ֠מֶּלֶךְ אֶתצָד֨וֹק הַכֹּהֵ֜ן וְאֶתנָתָ֣ן הַנָּבִ֗יא וּבְנָיָ֙הוּ֙ בֶּןיְה֣וֹיָדָ֔ע וְהַכְּרֵתִ֖י וְהַפְּלֵתִ֑י וַיַּרְכִּ֣בוּ אֹת֔וֹ עַ֖ל פִּרְדַּ֥ת הַמֶּֽלֶךְוַיִּמְשְׁח֣וּ אֹת֡וֹ צָד֣וֹק הַכֹּהֵ֣ן וְנָתָן֩ הַנָּבִ֨יא לְמֶ֜לֶךְ בְּגִח֗וֹן וַיַּעֲל֤וּ מִשָּׁם֙ שְׂמֵחִ֔ים וַתֵּהֹ֖ם הַקִּרְיָ֑ה ה֥וּא הַקּ֖וֹל אֲשֶׁ֥ר שְׁמַעְתֶּֽםוְגַם֙ יָשַׁ֣ב שְׁלֹמֹ֔ה עַ֖ל כִּסֵּ֥א הַמְּלוּכָֽהוְגַםבָּ֜אוּ עַבְדֵ֣י הַמֶּ֗לֶךְ לְ֠בָרֵךְ אֶתאֲדֹנֵ֜ינוּ הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִד֮ לֵאמֹר֒ יֵיטֵ֨ב (אלהיךאֱלֹהִ֜ים אֶתשֵׁ֤ם שְׁלֹמֹה֙ מִשְּׁמֶ֔ךָ וִֽיגַדֵּ֥ל אֶתכִּסְא֖וֹ מִכִּסְאֶ֑ךָ וַיִּשְׁתַּ֥חוּ הַמֶּ֖לֶךְ עַלהַמִּשְׁכָּֽב:  וְגַםכָּ֖כָה אָמַ֣ר הַמֶּ֑לֶךְ בָּר֨וּךְ יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר נָתַ֥ן הַיּ֛וֹם יֹשֵׁ֥ב עַלכִּסְאִ֖י וְעֵינַ֥י רֹאֽוֹת 

וְגַםכָּ֖כָה אָמַ֣ר הַמֶּ֑לֶךְ בָּר֨וּךְ יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר נָתַ֥ן הַיּ֛וֹם יֹשֵׁ֥ב עַלכִּסְאִ֖י וְעֵינַ֥י רֹאֽוֹת:  

.

וּמֹשֶׁ֗ה בֶּןמֵאָ֧ה וְעֶשְׂרִ֛ים שָׁנָ֖ה בְּמֹת֑וֹ לֹאכָֽהֲתָ֥ה עֵינ֖וֹ וְלֹאנָ֥ס לֵחֹֽהדברים.

.

לִשְׁלֹמֹ֨ה | אֱֽלֹהִ֗ים מִ֭שְׁפָּטֶיךָ לְמֶ֣לֶךְ תֵּ֑ן וְצִדְקָתְךָ֥ לְבֶן-מֶֽלֶךְ:

יָדִ֣ין עַמְּךָ֣ בְצֶ֑דֶק וַעֲנִיֶּ֥יךָ בְמִשְׁפָּֽט:

יִשְׂא֤וּ הָרִ֓ים שָׁ֘ל֥וֹם לָעָ֑ם וּ֝גְבָע֗וֹת בִּצְדָקָֽה:

יִשְׁפֹּ֤ט | עֲֽנִיֵּי-עָ֗ם י֭וֹשִׁיעַ לִבְנֵ֣י אֶבְי֑וֹן וִֽידַכֵּ֣א עוֹשֵֽׁק:

תהלים.

ברור לכל שלנוכח העובדה שלנוכח העובדה התורה שדורשת את מותו של איציק שמולי, כינוס המנהיגים שיושבים בכנסת בירושלים לא מקיימים את הכנסת ככנסת ישראל.

זאת בושה לישראל ששמולי שבסופו של יום כורע על ארבע ומוצץ את איבר הזכרות של החבר שלו ויש מצב שהוא גם בולע, יושב בכס ההנהגה בישראל.

"פה זה ארץ ישראל יא סאלח. פה דוד המלך היה חי." סלאח שבתי.

יש הגיון לחשוב שעל פי המסלול הזה נראה בסופו של יום את האוחצ'ה בפוזה של שישים ושבע מסתכלת במבט עורג על הכותל וצועקת- הר הבית בידינו כשסקעת מחטיבת הראל של ההומואים של מוטי אלון וגנדי, שר ברקע את "ירושלים של זהב" של נומי שמר.

..

.

קריאה ולמידה  חודשית.
תורה. פרשת ל֔וֹט וְאַבְרָ֑ם. פרשת חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה– תֹּֽלְדֹ֥ת. פרשת וַיֵּצֵ֥א יַֽעֲקֹ֖ב.  פרשת וַיִּשְׁלַ֨ח יַֽעֲקֹ֖ב.
תהלים. תהלים ל-פרשת ל֔וֹט וְאַבְרָ֑ם. תהלים ל-פרשת חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה– תֹּֽלְדֹ֥ת. תהלים ל- פרשת וַיֵּצֵ֥א יַֽעֲקֹ֖ב. תהלים ל- פרשת וַיִּשְׁלַ֨ח יַֽעֲקֹ֖ב.
תהלים ל- פרשת וַיֵּצֵ֥א יַֽעֲקֹ֖ב.

יְֽהוָ֗ה מְנָת-חֶלְקִ֥י וְכוֹסִ֑י אַ֝תָּ֗ה תּוֹמִ֥יךְ גּוֹרָלִֽי: תהלים.

.

.

תראה,

אתה לא יכול להאשים דור שלם שנהג לברוח לים בעת ההיא.. את הדור שאחרי הצלחת לדכא שלא יתמרד, שלא יברח.. דחפת לו רטלין לאחר שהחלו בעיות קשב וריכוז ללמוד מקצוע שהילדים לא יועדו לו.. ברור לי ולך שזאת סיבת חוסר היכולת להקשיב למורים.. 

החומר הנלמד לא מעניין את התלמיד לכן הוא לא מקשיב לך.

אתה צריך לטפל ב- CAUSE ולא ב- SIMPTOM.

אני טוענת שהם בדקו  למה יועדו הילדים כדי לעשות החלפות בין הילדים.

תהלים ללמידה עם פרשת לוט ואברם- לימודים לשנת שבעים ואחת לקוממיות העם היהודי בארצו.

וְחָרָ֣ה אַפִּ֣י ב֣וֹ בַיּוֹם-הַ֠ה֠וּא וַֽעֲזַבְתִּ֞ים וְהִסְתַּרְתִּ֨י פָנַ֤י מֵהֶם֙ וְהָיָ֣ה לֶֽאֱכֹ֔ל וּמְצָאֻ֛הוּ רָע֥וֹת רַבּ֖וֹת וְצָר֑וֹת וְאָמַר֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא הֲלֹ֗א עַ֣ל כִּי-אֵ֤ין אֱלֹהַי֙ בְּקִרְבִּ֔י מְצָא֖וּנִי הָֽרָע֥וֹת הָאֵֽלֶּה: וְאָֽנֹכִ֗י הַסְתֵּ֨ר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא עַ֥ל כָּל-הָֽרָעָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה כִּ֣י פָנָ֔ה אֶל-אֱלֹהִ֖ים אֲחֵרִֽים:

העובדה שאתה לא רואה את בורא עולם אינה מעידה על כך שבורא עולם לא רואה אותך.

הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵֽיהוָה לַסְתִּר עֵצָה וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַֽעֲשֵׂיהֶם וַיֹּאמְרוּ מִי רֹאֵנוּ וּמִי יוֹדְעֵֽנוּ:

תהלים ל- פרשת וַיִּשְׁלַ֨ח יַֽעֲקֹ֖ב- לימודי שנת שבעים ואחת לקוממיות העם היהודי בארצו.

יִגְמְלֵ֣נִי יְהוָ֣ה כְּצִדְקִ֑י כְּבֹ֥ר יָ֝דַ֗י יָשִׁ֥יב לִֽי: תהלים.

כְּבֹ֥ר יָ֝דַ֗י.

כקבצן אל בורא עולם.

הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל-יַד אֲֽדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל-יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּֽנוּ: תהלים.

לפניך אני נחשב בעיני כתולעת קטנה באדמה- איבן גבירול שפל הרוח והברך והקומה לפני בורא עולם.

פרשת חיי שרה- תולדות- לימודים לשנת שבעים ואחת לקוממיות העם היהודי בארצו.

משמע- חטא של איש ששכב עם בעולת בעל הוא חטא לבורא עולם.

וַיִּתְפַּלֵּ֥ל אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָֽאֱלֹהִ֑ים וַיִּרְפָּ֨א אֱלֹהִ֜ים אֶת־אֲבִימֶ֧לֶךְ וְאֶת־אִשְׁתּ֛וֹ וְאַמְהֹתָ֖יו וַיֵּלֵֽדוּ׃

משמע למרות שבורא עולם ידע שאבימלך תמים הוא הוחלה.

עצם המשכב של איש עם בעולת בעל מחלה.

לא רק את האיש גם את אִשְׁתּ֛וֹ וְאַמְהֹתָ֖יו וַיֵּלֵֽדוּ.

המרפא הוא בורא עולם.

תהלים לפרשת חיי שרה- לימודי שנת שבעים ואחת לקוממיות העם היהודי בארצו.

מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֮ מֵאַנְקַ֪ת אֶבְי֫וֹנִ֥ים עַתָּ֣ה אָ֭קוּם יֹאמַ֣ר יְהוָ֑ה אָשִׁ֥ית בְּ֝יֵ֗שַׁע יָפִ֥יחַֽ לֽוֹ: תהלים.

מהישע ניתן לדעת מה היה השוד:

וַיִּ֩יצֶר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים אֶת-הָֽאָדָ֗ם עָפָר֙ מִן-הָ֣אֲדָמָ֔ה וַיִּפַּ֥ח בְּאַפָּ֖יו נִשְׁמַ֣ת חַיִּ֑ים וַיְהִ֥י הָֽאָדָ֖ם לְנֶ֥פֶשׁ חַיָּֽה: בראשית.

 

פרשת לוט ואברם- לימודי שנת שבעים ואחת לקוממיות העם היהודי בארצו.

וַיִּקַּ֣ח אַבְרָם֩ אֶת־שָׂרַ֨י אִשְׁתּ֜וֹ וְאֶת־ל֣וֹט בֶּן־אָחִ֗יו וְאֶת־כָּל־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁוּ וְאֶת־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־עָשׂ֣וּ בְחָרָ֑ן וַיֵּֽצְא֗וּ לָלֶ֨כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃ פרשת לך לך.

וַיֹּ֥אמֶר מֶֽלֶךְ־סְדֹ֖ם אֶל־אַבְרָ֑ם תֶּן־לִ֣י הַנֶּ֔פֶשׁ וְהָֽרְכֻ֖שׁ קַֽח־לָֽךְ׃ פרשת לוט ואברהם.

מלך סדום ביקש לקנות נפש.

אברם ושרי ולוט- עשו נפש.

יש הבדל בין לקנות נפש לבין לעשות נפש.

פרשת וַיִּשְׁלַ֨ח יַֽעֲקֹ֖ב- לימודים לשנת שבעים ואחת לקוממיות העם היהודי בארצו.

וַיָּ֧שֶׂם אֶת־הַשְּׁפָח֛וֹת וְאֶת־יַלְדֵיהֶ֖ן רִֽאשֹׁנָ֑ה

וְאֶת־לֵאָ֤ה וִֽילָדֶ֨יהָ֙ אַֽחֲרֹנִ֔ים וְאֶת־רָחֵ֥ל וְאֶת־יוֹסֵ֖ף אַֽחֲרֹנִֽים׃

כִּי-תִֽהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים הָֽאַחַת אֲהוּבָה וְהָֽאַחַת שְׂנוּאָה וְיָֽלְדוּ-לוֹ בָנִים הָֽאֲהוּבָה וְהַשְּׂנוּאָה וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכֹר לַשְּׂנִיאָֽה: דברים.

אפשר לאמר שהבכורה נקבעת על ידי האשה, וזאת באם יש לך ילדים משתי נשים.

אך ברור לכל שבני יעקב לא נחשבים למשך זרע לבן או משך של אשתו של לבן האם של רחל ולאה. ומשכך ברור לכל שגם היהדות נקבעת על פי זרע האב של הנולד ולא על פי הזרע האב של אם הנולד ולא על פי האם של האם של הנולד.

בני יעקב נחשבים לזרע יעקב.

וַיֹּ֤אמֶר לָבָן֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב הֲכִֽי־אָחִ֣י אַ֔תָּה וַֽעֲבַדְתַּ֖נִי חִנָּ֑ם הַגִּ֥ידָה לִּ֖י מַה־מַּשְׂכֻּרְתֶּֽךָ׃ וּלְלָבָ֖ן שְׁתֵּ֣י בָנ֑וֹת שֵׁ֤ם הַגְּדֹלָה֙ לֵאָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַקְּטַנָּ֖ה רָחֵֽל׃ וְעֵינֵ֥י לֵאָ֖ה רַכּ֑וֹת וְרָחֵל֙ הָֽיְתָ֔ה יְפַת־תֹּ֖אַר וִיפַ֥ת מַרְאֶֽה׃ וַיֶּֽאֱהַ֥ב יַֽעֲקֹ֖ב אֶת־רָחֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר אֶֽעֱבָדְךָ֙ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים בְּרָחֵ֥ל בִּתְּךָ֖ הַקְּטַנָּֽה׃ וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֗ן ט֚וֹב תִּתִּ֣י אֹתָ֣הּ לָ֔ךְ מִתִּתִּ֥י אֹתָ֖הּ לְאִ֣ישׁ אַחֵ֑ר שְׁבָ֖ה עִמָּדִֽי׃ וַיַּֽעֲבֹ֧ד יַֽעֲקֹ֛ב בְּרָחֵ֖ל שֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּֽהְי֤וּ בְעֵינָיו֙ כְּיָמִ֣ים אֲחָדִ֔ים בְּאַֽהֲבָת֖וֹ אֹתָֽהּ׃

פרשת וַיֵּצֵ֥א יַֽעֲקֹ֖ב- לימודי שנת שבעים ואחת לקוממיות העם היהודי בארצו.

וַֽיַּחֲלֹ֗ם וְהִנֵּ֤ה סֻלָּם֙ מֻצָּ֣ב אַ֔רְצָה וְרֹאשׁ֖וֹ מַגִּ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יְמָה וְהִנֵּה֙ מַלְאֲכֵ֣י אֱלֹהִ֔ים עֹלִ֥ים וְיֹֽרְדִ֖ים בּֽוֹ׃ וְהִנֵּ֨ה יְהוָ֜ה נִצָּ֣ב עָלָיו֮ וַיֹּאמַר֒ אֲנִ֣י יְהוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָ֣ם אָבִ֔יךָ וֵֽאלֹהֵ֖י יִצְחָ֑ק הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ שֹׁכֵ֣ב עָלֶ֔יהָ לְךָ֥ אֶתְּנֶ֖נָּה וּלְזַרְעֶֽךָ׃ וְהָיָ֤ה זַרְעֲךָ֙ כַּֽעֲפַ֣ר הָאָ֔רֶץ וּפָֽרַצְתָּ֛ יָ֥מָּה וָקֵ֖דְמָה וְצָפֹ֣נָה וָנֶ֑גְבָּה וְנִבְרְכ֥וּ בְךָ֛ כָּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הָֽאֲדָמָ֖ה וּבְזַרְעֶֽךָ׃ וְהִנֵּ֨ה אָֽנֹכִ֜י עִמָּ֗ךְ וּשְׁמַרְתִּ֨יךָ֙ בְּכֹ֣ל אֲשֶׁר־תֵּלֵ֔ךְ וַהֲשִׁ֣בֹתִ֔יךָ אֶל־הָֽאֲדָמָ֖ה הַזֹּ֑את כִּ֚י לֹ֣א אֶֽעֱזָבְךָ֔ עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר אִם־עָשִׂ֔יתִי אֵ֥ת אֲשֶׁר־דִּבַּ֖רְתִּי לָֽךְ׃

בורא עולם לא הבטיח את ההטחה הזאת לעשיו.

זרע עשיו לא קיבל את התורה.

זרע עשיו לא שוחרר ממצרים.

גם אם עשיו יספור עצמו בספורות יעקב.

הוא לא יכול לאמר על עצמו שבורא עולם הבטיח לו ובורא עולם נתן לו את התורה.

 

קריאה ולמידה  חודשית.
תורה. פרשת יַעֲקֹ֔ב וְעֵשָׂ֖ו. מקרא קודש לפי בחירה. פרשת וַיֵּ֣שֶׁב יַֽעֲקֹ֔ב. פרשת מִקֵּ֖ץ.
תהלים. תהלים ל- פרשת יַעֲקֹ֔ב וְעֵשָׂ֖ו.   תהלים ל- פרשת וַיֵּ֣שֶׁב יַֽעֲקֹ֔ב. תהלים ל- פרשת מִקֵּ֖ץ.

לימודי חודש שלישי.

פרשת מִקֵּ֖ץ.

וַיִּשְׁלַ֤ח פַּרְעֹה֙ וַיִּקְרָ֣א אֶת־יוֹסֵ֔ף וַיְרִיצֻ֖הוּ מִן־הַבּ֑וֹר וַיְגַלַּח֙ וַיְחַלֵּ֣ף שִׂמְלֹתָ֔יו וַיָּבֹ֖א אֶל־פַּרְעֹֽה׃ 

וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף חֲל֣וֹם חָלַ֔מְתִּי וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַֽאֲנִ֗י שָׁמַ֤עְתִּי עָלֶ֨יךָ֙ לֵאמֹ֔ר תִּשְׁמַ֥ע חֲל֖וֹם לִפְתֹּ֥ר אֹתֽוֹ׃ 

וַיַּ֨עַן יוֹסֵ֧ף אֶת־פַּרְעֹ֛ה לֵאמֹ֖ר בִּלְעָדָ֑י אֱלֹהִ֕ים יַֽעֲנֶ֖ה אֶת־שְׁל֥וֹם פַּרְעֹֽה׃ 

וַיְדַבֵּ֥ר פַּרְעֹ֖ה אֶל־יוֹסֵ֑ף בַּֽחֲלֹמִ֕י הִנְנִ֥י עֹמֵ֖ד עַל־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃ וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת בְּרִיא֥וֹת בָּשָׂ֖ר וִיפֹ֣ת תֹּ֑אַר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ׃ וְהִנֵּ֞ה שֶֽׁבַע־פָּר֤וֹת אֲחֵרוֹת֙ עֹל֣וֹת אַֽחֲרֵיהֶ֔ן דַּלּ֨וֹת וְרָע֥וֹת תֹּ֛אַר מְאֹ֖ד וְרַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר לֹֽא־רָאִ֧יתִי כָהֵ֛נָּה בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָרֹֽעַ׃ וַתֹּאכַ֨לְנָה֙ הַפָּר֔וֹת הָֽרַקּ֖וֹת וְהָֽרָע֑וֹת אֵ֣ת שֶׁ֧בַע הַפָּר֛וֹת הָרִֽאשֹׁנ֖וֹת הַבְּרִיאֹֽת׃ וַתָּבֹ֣אנָה אֶל־קִרְבֶּ֗נָה וְלֹ֤א נוֹדַע֙ כִּי־בָ֣אוּ אֶל־קִרְבֶּ֔נָה וּמַרְאֵיהֶ֣ן רַ֔ע כַּֽאֲשֶׁ֖ר בַּתְּחִלָּ֑ה וָֽאִיקָֽץ׃ 

וָאֵ֖רֶא בַּֽחֲלֹמִ֑י וְהִנֵּ֣ה ׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹלֹ֛ת בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד מְלֵאֹ֥ת וְטֹבֽוֹת׃ וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים צְנֻמ֥וֹת דַּקּ֖וֹת שְׁדֻפ֣וֹת קָדִ֑ים צֹֽמְח֖וֹת אַֽחֲרֵיהֶֽם׃ וַתִּבְלַ֨עְןָ֙ הַשִּׁבֳּלִ֣ים הַדַּקֹּ֔ת אֵ֛ת שֶׁ֥בַע הַֽשִּׁבֳּלִ֖ים הַטֹּב֑וֹת וָֽאֹמַר֙ אֶל־הַֽחַרְטֻמִּ֔ים וְאֵ֥ין מַגִּ֖יד לִֽי׃ 

וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה חֲל֥וֹם פַּרְעֹ֖ה אֶחָ֣ד ה֑וּא אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הָֽאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הִגִּ֥יד לְפַרְעֹֽה׃ 

שֶׁ֧בַע פָּרֹ֣ת הַטֹּבֹ֗ת שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִּׁבֳּלִים֙ הַטֹּבֹ֔ת שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים הֵ֑נָּה חֲל֖וֹם אֶחָ֥ד הֽוּא׃ וְשֶׁ֣בַע הַ֠פָּרוֹת הָֽרַקּ֨וֹת וְהָֽרָעֹ֜ת הָֽעֹלֹ֣ת אַֽחֲרֵיהֶ֗ן שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִּׁבֳּלִים֙ הָֽרֵק֔וֹת שְׁדֻפ֖וֹת הַקָּדִ֑ים יִֽהְי֕וּ שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י רָעָֽב׃ ה֣וּא הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֧ר הָֽאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הֶרְאָ֥ה אֶת־פַּרְעֹֽה׃

הִנֵּ֛ה שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים בָּא֑וֹת שָׂבָ֥ע גָּד֖וֹל בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ וְ֠קָמוּ שֶׁ֜בַע שְׁנֵ֤י רָעָב֙ אַֽחֲרֵיהֶ֔ן וְנִשְׁכַּ֥ח כָּל־הַשָּׂבָ֖ע בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְכִלָּ֥ה הָֽרָעָ֖ב אֶת־הָאָֽרֶץ׃ וְלֹֽא־יִוָּדַ֤ע הַשָּׂבָע֙ בָּאָ֔רֶץ מִפְּנֵ֛י הָֽרָעָ֥ב הַה֖וּא אַֽחֲרֵי־כֵ֑ן כִּֽי־כָבֵ֥ד ה֖וּא מְאֹֽד׃ 

וְעַ֨ל הִשָּׁנ֧וֹת הַֽחֲל֛וֹם אֶל־פַּרְעֹ֖ה פַּֽעֲמָ֑יִם כִּֽי־נָכ֤וֹן הַדָּבָר֙ מֵעִ֣ם הָֽאֱלֹהִ֔ים וּמְמַהֵ֥ר הָֽאֱלֹהִ֖ים לַֽעֲשֹׂתֽוֹ׃ פרשת מקץ.

וַהֲקִמֹתִי לָהֶם מַטָּע לְשֵׁם וְלֹא יִהְיוּ עוֹד אֲסֻפֵי רָעָב בָּאָרֶץ וְלֹא יִשְׂאוּ עוֹד כְּלִמַּת הַגּוֹיִם: וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם אִתָּם וְהֵמָּה עַמִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה: וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם אֲנִי אֱלֹהֵיכֶם נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה: יחזקאל.

ברור לכל שלא ניתן  להמשיל את משל הפרות השמנות יפות המראה לאשה שמנה.

פרה שמנה בסופו של יום לובשת צורה של סטיק אנטריקוט או פילה. וכשהפרה שמנה, יש הרבה אוכל, הרבה פרנסה, לכן שמסתכלים על הפרה השמנה רואים את היופי שלה בצורת הפרנסה, העושר שאדם יכול להפיק מצאן הפרות השמנות שלו לאחר שחיטתן.

לא כך אנו מסתכלים על שמנה.

אשה שמנה היא יותר נמשלת לפרה הרזה מבחינת שבעלה צריך הרבה כסף כדי לקנות פרה שמנה במיוחד להשביע את רעבונה של אשתו השמנה  ומשכך הרבה מפרנסת הבית תופנה למזון.

שאתה מתחתן עם אשה שמנה אז זה לא אומר שיהיו לך שנים טובות מבחינת פרנסה, אלא אם אתה עשיר או שאבא שלה עשיר. אם אבא שלה עשיר, יש הגיון לחשוב שלא תהיה לך בעיה להשביע את רעבונה של אשתך.

כך שמבחינת משל בהמות שמנות כמשל לעושר וימים טובים לא ניתן להמשיל את משל הבהמה לצורך מזון לאדם.

אותו הדבר לגבי השיבולים לצורך חיטה, קמח, לחם.

ברור שצריך בני אדם שיטפלו בחיות ויזרעו ויקצרו.

ופה ניתן להמשיל את האדם לעץ השדה שממנו תאכל, כי אם לא יהיה לך עובדים אז לא תוכל לזרוע, ולקצור ולאפות , לא יהיה מה למכור כדי להרויח כסף. ובהמשך, אם לא תהיה פרנסה נכונה לעובדים אז לא יהיה מי שיקנה ממך ויתן לך כסף בעבור תוצרתך.

בעת הזאת האדם משתכר שכר שלא מספיק לו והוא נזקק לאשראי, להלוואות.

מה זאת אומרת,

יש מספיק כסף במשק לצרכי האדם, אך כל הכסף הנדרש  לצרכי האדם לא מגיע רק דרך שכר.

ברור שהבנקים מעדיפים שהאדם ירוויח פחות ממה שהוא צריך כדי להרוויח יותר מהכסף המופקד בבנק.

אה. דו. טווה. קאט. תגובתי לועידת דאבוס. מי הזיז.. פשע/טרור. אידוי.

תהלים – פרשת יעקב ועשו- למודי שנת שבעים ואחת.

יש נזירות של כהן מעם ישראל ויש נזירות של ישראל מהעמים למרות שמתקיים קשר בין הכהנים לישראל כך מתקיים קשר בין ישראל לעמים. למרות הנזירות אפשר לקיים קשר.

משמע ש- PUGACHEVA תבוא לנגן ולשיר בישראל היא תאכל סטייק פילה, אנטריקוט, צלעות כבש, קבב, שישליק.. ולא חזיר.

לא לדאוג,

היא לא תחזור לרוסיא רעבה.

גם  GLIKERIA מיוון שרה בישראל את מזמור תהלים בעברית:

שַׁבְּחִ֣י יְ֭רוּשָׁלִַם אֶתיְהוָ֑ה הַֽלְלִ֖י אֱלֹהַ֣יִךְ צִיּֽוֹן: תהלים.

וְאָנֹכִ֗י מַעֲשֵׂיהֶם֙ וּמַחְשְׁבֹ֣תֵיהֶ֔ם בָּאָ֕ה לְקַבֵּ֥ץ אֶתכָּלהַגּוֹיִ֖ם וְהַלְּשֹׁנ֑וֹת וּבָ֖אוּ וְרָא֥וּ אֶתכְּבוֹדִֽיוְשַׂמְתִּ֨י בָהֶ֜ם א֗וֹת וְשִׁלַּחְתִּ֣י מֵהֶ֣ם פְּ֠לֵיטִים אֶֽלהַגּוֹיִ֞ם תַּרְשִׁ֨ישׁ פּ֥וּל וְל֛וּד מֹ֥שְׁכֵי קֶ֖שֶׁת תֻּבַ֣ל וְיָוָ֑ן הָאִיִּ֣ים הָרְחֹקִ֗ים אֲשֶׁ֨ר לֹאשָׁמְע֤וּ אֶתשִׁמְעִי֙ וְלֹארָא֣וּ אֶתכְּבוֹדִ֔י וְהִגִּ֥ידוּ אֶתכְּבוֹדִ֖י בַּגּוֹיִֽם: ישעיהו.

תהלים לפרשת וישב יעקב- לימודים לשנת שבעים ואחת.

חַלְּק֣וּ בְגָדַ֣י לָהֶ֑ם וְעַל-לְ֝בוּשִׁ֗י יַפִּ֥ילוּ גוֹרָֽל:

וְאַתָּ֣ה יְ֭הוָה אַל-תִּרְחָ֑ק אֱ֝יָלוּתִ֗י לְעֶזְרָ֥תִי חֽוּשָׁה:

הַצִּ֣ילָה מֵחֶ֣רֶב נַפְשִׁ֑י מִיַּד-כֶּ֝֗לֶב יְחִידָתִֽי:

בתהלים ללמידה בשבוע הזה דיבר דוד על עדת כלבים שהקיפוהו שביקשו לחלק את בגדיו להם ועל לבושו של דוד להפיל גורל. משל החלפות הבגדים הוא משל  שאין לו משמעות חומרית אם מישהו מלווה לך בגד או שמישהו מקבל את בגדיך או שאתה קונה בגדים יד שנית כמו שאומרים. אך יש שעושים פעולות מסוג זה כשהם תורמים בגדים של אדם חוטא לעניים נקיי כפיים. ובכך הם מבקשים לתת את מלבושיהם במובן של  בושה. ובכך החוטא מבקש להעביר את גורלו כחוטא לאדם נקי כפיים.

ברא-יצר-ויבן.

השם- אֱלֹהִים.
הפעולה- בָּרָא.
סוג האדם-זָכָר וּנְקֵבָה.
סוג הבריאה- בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ.
המיקום-הָאָרֶץ.
הפעולה- בָּרָא.
הציווי-וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ.
השם- יְהוָה אֱלֹהִים.
הפעולה- וַיִּיצֶר.
סוג האדם– אִישׁ.
סוג היצירה- 
 עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים;המיקום- בְגַן-עֵדֶן.
הפעולה– וַיִּטַּע.
הציווי- לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ.
הפעולה– וַיִּבֶן. סוג האדם- אִשָּׁה . סוג הבניה: הַצֵּלָע אֲשֶׁר-לָקַח מִן-הָאָדָם.

והושעתי את הצולעה.

פרשת וישב יעקב- לימודי שנת שבעים ואחת.

וַיִּשְׁמַ֣ע רְאוּבֵ֔ן וַיַּצִּלֵ֖הוּ מִיָּדָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א נַכֶּ֖נּוּ נָֽפֶשׁ׃ פרשת וישב יעקב.

אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד לְהַכּוֹת נֶפֶשׁ דַּם נָקִי וְאָמַר כָּל-הָעָם אָמֵֽן: דברים.

אחי יוסף לא שפכו את דמו הנקי של יוסף לכן לא היו ארורים.

אולי זאת הסיבה שנסלח להם. שהם לא שפכו את דמו הנקי.

אדם שדמו אינו נקי הוא לעתים אדם שיש וחשוב להכותו. כי הוא הכה כבר נפש ואם לא תכה אותו הוא יכה אותך .

לֹֽא-הִ֭שְׁמִידוּ אֶת-הָֽעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֤ר אָמַ֖ר יְהוָ֣ה לָהֶֽם: וַיִּתְעָרְב֥וּ בַגּוֹיִ֑ם וַֽ֝יִּלְמְד֗וּ מַֽעֲשֵׂיהֶֽם: וַיַּעַבְד֥וּ אֶת-עֲצַבֵּיהֶ֑ם וַיִּהְי֖וּ לָהֶ֣ם לְמוֹקֵֽשׁ: וַיִּזְבְּח֣וּ אֶת-בְּ֭נֵיהֶם וְאֶת-בְּנֽוֹתֵיהֶ֗ם לַשֵּֽׁדִים:  וַיִּֽשְׁפְּכ֨וּ דָ֪ם נָקִ֡י דַּם-בְּנֵ֘יהֶ֤ם וּֽבְנוֹתֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֣ר זִ֭בְּחוּ לַעֲצַבֵּ֣י כְנָ֑עַן וַתֶּחֱנַ֥ף הָ֝אָ֗רֶץ בַּדָּמִֽים: תהלים.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֵלָיו יַעַן אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ יָמִים רַבִּים וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ עֹשֶׁר וְלֹא שָׁאַלְתָּ נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ וְשָׁאַלְתָּ לְּךָ הָבִין לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט: מלכים.

וַיֹּאמֶר מֶֽלֶךְ סְדֹם אֶל אַבְרָם תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָֽרְכֻשׁ קַח לָֽךְ: וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל יְהֹוָה אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָֽרֶץ: בראשית.

שאננים.

בסך הכל תושבי ירושלים מצד אחד שאננים למצעדי שוכבי משכב זכר בירושלים ומצד שני יש שצועקים מוות ערבים כשכתוב בתורה מוות לשוכבי משכב זכר ויש ציווי לאהוב את הגר.

הדרך מתחנת רכבת נבון לכותל על רחוב יפו יותר מעניינת משוק מחנה יהודה. בדיוק כמו שרחוב אלנבי יותר מעניין משוק הכרמל. בדיוק כמו שרחוב איברהים עג'מי יותר מעניין  משוק הפישפישים. העיר העתיקה נשארה כשהייתה. הסוחרים הערבים נראים יותר תושבי המקום מהדוסים שצועקים מוות לערבים. הדוסים לא נראים יהודים, הם לא נראים מזרע דוד.

צעירים שצועקים והעיקר לא לפחד כלל נהנים סוג של הנאה  כמו כל מסיבת ריקודים בעת שבעזרת הנשים, הנשים בוכות. עושה רושם שהציונות הדתית הצליחה לשכנע את הדור השלישי שלה לקבל את ההומו שצועד סביב חומות ירושלים תוך שהם דורשים בכל תוקף לגרש את הערבים ומוות לערבים וטוענים שמוחמד חזיר. אם יבוא יום שהמוסלמים יוצאו מירושלים על ידי ההומואים שמטמאים אותה, זה יהיה החורבן של השריד האחרון שנשאר מבית המקדש השני.

וַיִּקַּ֣ח עֵשָׂ֡ו אֶת־נָ֠שָׁיו וְאֶת־בָּנָ֣יו וְאֶת־בְּנֹתָיו֮ וְאֶת־כָּל־נַפְשׁ֣וֹת בֵּיתוֹ֒ וְאֶת־מִקְנֵ֣הוּ וְאֶת־כָּל־בְּהֶמְתּ֗וֹ וְאֵת֙ כָּל־קִנְיָנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר רָכַ֖שׁ בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־אֶ֔רֶץ מִפְּנֵ֖י יַֽעֲקֹ֥ב אָחִֽיו׃ כִּֽי־הָיָ֧ה רְכוּשָׁ֛ם רָ֖ב מִשֶּׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו וְלֹ֨א יָֽכְלָ֜ה אֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙ לָשֵׂ֣את אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י מִקְנֵיהֶֽם׃ פרשת יַעֲקֹ֔ב וְעֵשָׂ֖ו.

כִּֽי־הָיָ֧ה רְכוּשָׁ֛ם רָ֖ב מִשֶּׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו וְלֹ֨א יָֽכְלָ֜ה אֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙ לָשֵׂ֣את אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י מִקְנֵיהֶֽם׃

אני צריכה לחשוב על הדבר מבחינת ה"ריכוזיות במשק" והאם ישראל יכולה לשאת את עם ישראל והטייקונים מבחינת שבת יחדו במובן החלק שמבקשים הטייקונים הוא כבד ביחס לחלק של שארית העם. ומשכך מכביד כלכלית על העם. כובד המשא של הטייקונים יוצר את ההכבדה על העם.

אני טוענת שהמיקום הגבוה של הטייקונים הפועלים כישראלים מבחינת כובד עושרם ביחס לעשירי עולם ולנוכח גודלה הקטן של הארץ ביחס למיקומי עשירי עולם,

הוא שלעצמו מעיד על השמנת יתר של העשירים בישראל.

מה שנחשב השמנת יתר בישראל , לא נחשב השמנת יתר בארה"ב..

וְלֹ֨א יָֽכְלָ֜ה אֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙ לָשֵׂ֣את אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י מִקְנֵיהֶֽם׃

אֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙

מה שנחשב תועבה לפרעה, לא נחשב תועבה לישראל.

וַיֶּאְסֹ֤ר יוֹסֵף֙ מֶרְכַּבְתּ֔וֹ וַיַּ֛עַל לִקְרַֽאתיִשְׂרָאֵ֥ל אָבִ֖יו גֹּ֑שְׁנָה וַיֵּרָ֣א אֵלָ֗יו וַיִּפֹּל֙ עַלצַוָּארָ֔יו וַיֵּ֥בְךְּ עַלצַוָּארָ֖יו עֽוֹד:  וַיֹּ֧אמֶר יִשְׂרָאֵ֛ל אֶליוֹסֵ֖ף אָמ֣וּתָה הַפָּ֑עַם אַֽחֲרֵי֙ רְאוֹתִ֣י אֶתפָּנֶ֔יךָ כִּ֥י עֽוֹדְךָ֖ חָֽיוַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֤ף אֶלאֶחָיו֙ וְאֶלבֵּ֣ית אָבִ֔יו אֶֽעֱלֶ֖ה וְאַגִּ֣ידָה לְפַרְעֹ֑ה וְאֹֽמְרָ֣ה אֵלָ֗יו אַחַ֧י וּבֵיתאָבִ֛י אֲשֶׁ֥ר בְּאֶֽרֶץכְּנַ֖עַן בָּ֥אוּ אֵלָֽיוְהָֽאֲנָשִׁים֙ רֹ֣עֵי צֹ֔אן כִּֽיאַנְשֵׁ֥י מִקְנֶ֖ה הָי֑וּ וְצֹאנָ֧ם וּבְקָרָ֛ם וְכָלאֲשֶׁ֥ר לָהֶ֖ם הֵבִֽיאוּ: וְהָיָ֕ה כִּֽייִקְרָ֥א לָכֶ֖ם פַּרְעֹ֑ה וְאָמַ֖ר מַהמַּֽעֲשֵׂיכֶֽםוַֽאֲמַרְתֶּ֗ם אַנְשֵׁ֨י מִקְנֶ֜ה הָי֤וּ עֲבָדֶ֨יךָ֙ מִנְּעוּרֵ֣ינוּ וְעַדעַ֔תָּה גַּםאֲנַ֖חְנוּ גַּםאֲבֹתֵ֑ינוּ בַּֽעֲב֗וּר תֵּֽשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן כִּיתֽוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֖יִם כָּלרֹ֥עֵה צֹֽאן: בראשית.

בגלות של העת הזאת במצרים- היתה את שכונת היהודים.

.

קריאה ולמידה  חודשית.
תורה. .פרשת וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙. פרשת וַיְחִ֤י יַֽעֲקֹב֙. פרשת- וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙. פרשת מוֹפֵ֑ת.
תהלים. תהלים ל- פרשת וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙. תהלים ל- פרשת וַיְחִ֤י יַֽעֲקֹב֙. תהלים ל- פרשת- וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙. תהלים ל- פרשת מוֹפֵ֑ת.
פרשת מוֹפֵ֑ת- לימודי שנת שבעים ואחת.

שעשועי תורה:

וַיִּ֣פֶן פַּרְעֹ֔ה וַיָּבֹ֖א אֶל־בֵּית֑וֹ וְלֹא־שָׁ֥ת לִבּ֖וֹ גַּם־לָזֹֽאת׃ וַיַּחְפְּר֧וּ כָל־מִצְרַ֛יִם סְבִיבֹ֥ת הַיְאֹ֖ר מַ֣יִם לִשְׁתּ֑וֹת כִּ֣י לֹ֤א יָֽכְלוּ֙ לִשְׁתֹּ֔ת מִמֵּימֵ֖י הַיְאֹֽר׃ וַיִּמָּלֵ֖א שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים אַֽחֲרֵ֥י הַכּוֹת־יְהוָ֖ה אֶת־הַיְאֹֽר׃

וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בֹּ֖א אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְאָֽמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה שַׁלַּ֥ח אֶת־עַמִּ֖י וְיַֽעַבְדֻֽנִי׃ וְאִם־מָאֵ֥ן אַתָּ֖ה לְשַׁלֵּ֑חַ הִנֵּ֣ה אָֽנֹכִ֗י נֹגֵ֛ף אֶת־כָּל־גְּבֽוּלְךָ֖ בַּֽצְפַרְדְּעִֽים׃ וְשָׁרַ֣ץ הַיְאֹר֮ צְפַרְדְּעִים֒ וְעָלוּ֙ וּבָ֣אוּ בְּבֵיתֶ֔ךָ וּבַֽחֲדַ֥ר מִשְׁכָּֽבְךָ֖ וְעַל־מִטָּתֶ֑ךָ וּבְבֵ֤ית עֲבָדֶ֨יךָ֙ וּבְעַמֶּ֔ךָ וּבְתַנּוּרֶ֖יךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶֽיךָ׃ וּבְכָ֥ה וּֽבְעַמְּךָ֖ וּבְכָל־עֲבָדֶ֑יךָ יַֽעֲל֖וּ הַֽצְפַרְדְּעִֽים׃ 

תחשוב על הסרט כסרט קומדיא,

ואתה רואה את פרעה/שרון יצחק תשובה ישן בחדרו על משכבו ועל מיטתו וככה באים מלא צפרדעים אליו לחדר והוא ואשתו מתעוררים לקולות של מלא צפרדעים אצלו בחדר וברור לכל שבחדר של פרעה יכנסו אלפי צפרדעים והם על המיטה שלו וככה הוא מתעורר בבוקר… על הבוקר, ברור לכל שכל הקהל בקולנוע צוחק.

ברור לכל שבאותו בוקר פרעה לא ילך להליכת הבוקר בים/ביאור לפני העבודה…

וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כָּבֵ֖ד לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה מֵאֵ֖ן לְשַׁלַּ֥ח הָעָֽם׃ לֵ֣ךְ אֶל־פַּרְעֹ֞ה בַּבֹּ֗קֶר הִנֵּה֙ יֹצֵ֣א הַמַּ֔יְמָה וְנִצַּבְתָּ֥ לִקְרָאת֖וֹ עַל־שְׂפַ֣ת הַיְאֹ֑ר וְהַמַּטֶּ֛ה אֲשֶׁר־נֶהְפַּ֥ךְ לְנָחָ֖שׁ תִּקַּ֥ח בְּיָדֶֽךָ׃ וְאָֽמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י הָֽעִבְרִים֙ שְׁלָחַ֤נִי אֵלֶ֨יךָ֙ לֵאמֹ֔ר שַׁלַּח֙ אֶת־עַמִּ֔י וְיַֽעַבְדֻ֖נִי בַּמִּדְבָּ֑ר וְהִנֵּ֥ה לֹֽא־שָׁמַ֖עְתָּ עַד־כֹּֽה׃

שִׁיר הַֽמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְהוָה אֶת-שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִֽים:  אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִם-אֵֽלֶּה: תהלים.

פרשת ויסע ישראל- לימודי שנת שבעים ואחת.

וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙ וְכָל־אֲשֶׁר־ל֔וֹ וַיָּבֹ֖א בְּאֵ֣רָה שָּׁ֑בַע וַיִּזְבַּ֣ח זְבָחִ֔ים לֵֽאלֹהֵ֖י אָבִ֥יו יִצְחָֽק׃

וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֤ים ׀ לְיִשְׂרָאֵל֙ בְּמַרְאֹ֣ת הַלַּ֔יְלָה וַיֹּ֖אמֶר יַֽעֲקֹ֣ב ׀ יַֽעֲקֹ֑ב וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּֽנִי׃

וַיֹּ֕אמֶר אָֽנֹכִ֥י הָאֵ֖ל אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ אַל־תִּירָא֙ מֵֽרְדָ֣ה מִצְרַ֔יְמָה כִּֽי־לְג֥וֹי גָּד֖וֹל אֲשִֽׂימְךָ֥ שָֽׁם׃ אָֽנֹכִ֗י אֵרֵ֤ד עִמְּךָ֙ מִצְרַ֔יְמָה וְאָֽנֹכִ֖י אַֽעַלְךָ֣ גַם־עָלֹ֑ה וְיוֹסֵ֕ף יָשִׁ֥ית יָד֖וֹ עַל־עֵינֶֽיךָ׃ פרשת ויסע ישראל.

אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ: תהלים.

דרך שלושת ימים.

הוֹשִׁ֤יעָה | אֶת-עַמֶּ֗ךָ וּבָרֵ֥ךְ אֶת-נַחֲלָתֶ֑ךָ וּֽרְעֵ֥ם וְ֝נַשְּׂאֵ֗ם עַד-הָעוֹלָֽם: תהלים לפרשת ויסע ישראל.

מנהגי אבלות.

וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה: וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב שְׁלֹשִׁים יוֹם וַיִּתְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה: דברים.

וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב שְׁלֹשִׁים יוֹם.

וַיִּשְׂא֨וּ אֶתעֵינֵיהֶ֤ם מֵרָחוֹק֙ וְלֹ֣א הִכִּירֻ֔הוּ וַיִּשְׂא֥וּ קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּ֑וּ וַֽיִּקְרְעוּ֙ אִ֣ישׁ מְעִל֔וֹ וַיִּזְרְק֥וּ עָפָ֛ר עַלרָאשֵׁיהֶ֖ם הַשָּׁמָֽיְמָהוַיֵּשְׁב֤וּ אִתּוֹ֙ לָאָ֔רֶץ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים וְשִׁבְעַ֣ת לֵיל֑וֹת וְאֵיןדֹּבֵ֤ר אֵלָיו֙ דָּבָ֔ר כִּ֣י רָא֔וּ כִּֽיגָדַ֥ל הַכְּאֵ֖ב מְאֹֽד:

וַיֵּשְׁב֤וּ אִתּוֹ֙ לָאָ֔רֶץ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים וְשִׁבְעַ֣ת לֵיל֑וֹת

ישיבה לאבל שבעת ימים ושבעת לילות,

ימי אבל שלושים יום. בלילה אפשר לשכב לישון, לא על הארץ.

אפשר ללמוד שמפה למדו חכמנו לקבוע מנהגי אבלות.

דינה- לשנת שבעים ואחת.

וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר: וְאֶת חֲמוֹר וְאֶת שְׁכֶם בְּנוֹ הָרְגוּ לְפִי חָרֶב וַיִּקְחוּ אֶת דִּינָה מִבֵּית שְׁכֶם וַיֵּצֵאוּ: בְּנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ עַל הַחֲלָלִים וַיָּבֹזּוּ הָעִיר אֲשֶׁר טִמְּאוּ אֲחוֹתָם: אֶת צֹאנָם וְאֶת בְּקָרָם וְאֶת חֲמֹרֵיהֶם וְאֵת אֲשֶׁר בָּעִיר וְאֶת אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה לָקָחוּ: וְאֶת כָּל חֵילָם וְאֶת כָּל טַפָּם וְאֶת נְשֵׁיהֶם שָׁבוּ וַיָּבֹזּוּ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר בַּבָּיִת:וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל לֵוִי עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי: וַיֹּאמְרוּ הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ: בראשית.

וְעַתָּה בְּנוֹתֵיכֶם אַל תִּתְּנוּ לִבְנֵיהֶם וּבְנֹתֵיהֶם אַל תִּשְׂאוּ לִבְנֵיכֶם וְלֹא תִדְרְשׁוּ שְׁלֹמָם וְטוֹבָתָם עַד עוֹלָם לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וַאֲכַלְתֶּם אֶת טוּב הָאָרֶץ וְהוֹרַשְׁתֶּם לִבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם: עזרא.

כך שמלמידה זאת ניתן ללמוד שטוב שדינה לא הולידה ילדים לעמו של שכם וחזרה לבית אביה כנעוריה.

פרשת ויחי יעקב- לימודי שנת שבעים ואחת.

וַיְכַ֤ל יַֽעֲקֹב֙ לְצַוּ֣‍ֹת אֶת־בָּנָ֔יו וַיֶּֽאֱסֹ֥ף רַגְלָ֖יו אֶל־הַמִּטָּ֑ה וַיִּגְוַ֖ע וַיֵּאָ֥סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃ בראשית פרשת ויחי יעקב.

וַיִּפֹּ֥ל יוֹסֵ֖ף עַל־פְּנֵ֣י אָבִ֑יו וַיֵּ֥בְךְּ עָלָ֖יו וַיִּשַּׁק־לֽוֹ׃ וַיְצַ֨ו יוֹסֵ֤ף אֶת־עֲבָדָיו֙ אֶת־הָרֹ֣פְאִ֔ים לַֽחֲנֹ֖ט אֶת־אָבִ֑יו וַיַּֽחַנְט֥וּ הָרֹֽפְאִ֖ים אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ וַיִּמְלְאוּ־לוֹ֙ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם כִּ֛י כֵּ֥ן יִמְלְא֖וּ יְמֵ֣י הַֽחֲנֻטִ֑ים וַיִּבְכּ֥וּ אֹת֛וֹ מִצְרַ֖יִם שִׁבְעִ֥ים יֽוֹם׃ בראשית פרשת ויחי יעקב.

וַיִּבְכּ֥וּ אֹת֛וֹ מִצְרַ֖יִם שִׁבְעִ֥ים יֽוֹם׃

עבר. הווה. עתיד כיחידה אחת.

לאחר שקוראים את התורה בכמה מחזורים, קוראים ולומדים מתוך מקום שקוראים את פרשת השבוע שאנחנו יודעים את הפרשות שקדמו לה ואת הפרשות שיבואו אחריה. ומתוך המקום הזה אנחנו צריכים להתיחס לפרשה הנוכחית. קוראים את התורה שאנחנו מבינים יותר את הסיפור, ומבינים עוד דברים בפרשה הנוכחית כי קראנו את ההמשך. המשך שאין לשנותו. ואנחנו לא יודעים את סוף הסיפור, כי אנחנו עוד בדרך.. או אולי יותר נכון לאמר בחיכיון להמשך הסיפור.

פרשת- ואלה שמות- לימודי שנת שבעים ואחת.

וַיֹּ֨אמֶר֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לַֽמְיַלְּדֹ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ שִׁפְרָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית פּוּעָֽה׃ וַיֹּ֗אמֶר בְּיַלֶּדְכֶן֙ אֶת־הָֽעִבְרִיּ֔וֹת וּרְאִיתֶ֖ן עַל־הָֽאָבְנָ֑יִם אִם־בֵּ֥ן הוּא֙ וַֽהֲמִתֶּ֣ן אֹת֔וֹ וְאִם־בַּ֥ת הִ֖וא וָחָֽיָה׃

וַתִּירֶ֤אןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְלֹ֣א עָשׂ֔וּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ן מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃

וַיִּקְרָ֤א מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֨יִם֙ לַֽמְיַלְּדֹ֔ת וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ן מַדּ֥וּעַ עֲשִׂיתֶ֖ן הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃

וַתֹּאמַ֤רְןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה כִּ֣י לֹ֧א כַנָּשִׁ֛ים הַמִּצְרִיֹּ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת כִּֽי־חָי֣וֹת הֵ֔נָּה בְּטֶ֨רֶם תָּב֧וֹא אֲלֵהֶ֛ן הַמְיַלֶּ֖דֶת וְיָלָֽדוּ׃

וַיֵּ֥יטֶב אֱלֹהִ֖ים לַֽמְיַלְּדֹ֑ת וַיִּ֧רֶב הָעָ֛ם וַיַּֽעַצְמ֖וּ מְאֹֽד׃ וַיְהִ֕י כִּֽי־יָרְא֥וּ הַֽמְיַלְּדֹ֖ת אֶת־הָֽאֱלֹהִ֑ים וַיַּ֥עַשׂ לָהֶ֖ם בָּתִּֽים׃

וַיְצַ֣ו פַּרְעֹ֔ה לְכָל־עַמּ֖וֹ לֵאמֹ֑ר כָּל־הַבֵּ֣ן הַיִּלּ֗וֹד הַיְאֹ֨רָה֙ תַּשְׁלִיכֻ֔הוּ וְכָל־הַבַּ֖ת תְּחַיּֽוּן׃

בתחילתו של יום בנות ישראל סירבו לפקודה של פרעה. עמו של פרעה לא סירב לפקודתו.

תהלים לפרשת ואלה שמות- לימודי שנת שבעים ואחת..

וּבְצַלְעִי֮ שָׂמְח֪וּ וְֽנֶאֱ֫סָ֥פוּ נֶאֶסְפ֬וּ עָלַ֣י נֵ֭כִים וְלֹ֣א יָדַ֑עְתִּי קָֽרְע֥וּ וְלֹא-דָֽמּוּ:

ניתן ללמוד שאדם צולע הוא לא נכה ככוונת הנכות שיחס לה דוד במשפט זה.

יש נכות שאינה נכות גופנית,

כמו שהטייקון “סוחט” שר  שהוא יודע עליו סוד או פשע שהוא עשה ואז אם השר לא מפריט לו את ים המלח או לא מסכים לתת לו הקלה בתמלוגים בעבור ים המלח,  או לא מסכים לאשר את מתווה הגז ששואבים מהים התיכון או לא מסכים לתת לו הקלה במיסים  בעבור הרווחים מים המלח, אז הטייקון ידע לפנות את השר מכסאו בדרך שתכניס אותו לכלא או שהשר יאלץ לעזוב בבושת פנים את תפקידו.

מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד הָב֣וּ לַֽ֭יהוָה בְּנֵ֣י אֵלִ֑ים הָב֥וּ לַ֝יהוָ֗ה כָּב֥וֹד וָעֹֽז:

הָב֣וּ לַֽ֭יהוָה כְּב֣וֹד שְׁמ֑וֹ הִשְׁתַּחֲו֥וּ לַ֝יהוָ֗ה בְּהַדְרַת-קֹֽדֶשׁ:

ק֥וֹל יְהוָ֗ה עַל-הַ֫מָּ֥יִם אֵֽל-הַכָּב֥וֹד הִרְעִ֑ים יְ֝הוָ֗ה עַל-מַ֥יִם רַבִּֽים:

קוֹל-יְהוָ֥ה בַּכֹּ֑חַ ק֥וֹל יְ֝הוָ֗ה בֶּהָדָֽר:

ק֣וֹל יְ֭הוָה שֹׁבֵ֣ר אֲרָזִ֑ים וַיְשַׁבֵּ֥ר יְ֝הוָ֗ה אֶת-אַרְזֵ֥י הַלְּבָנֽוֹן:

וַיַּרְקִידֵ֥ם כְּמוֹ-עֵ֑גֶל לְבָנ֥וֹן וְ֝שִׂרְיֹ֗ן כְּמ֣וֹ בֶן-רְאֵמִֽים:

קוֹל-יְהוָ֥ה חֹצֵ֗ב לַהֲב֥וֹת אֵֽשׁ:

ק֣וֹל יְ֭הוָה יָחִ֣יל מִדְבָּ֑ר יָחִ֥יל יְ֝הוָ֗ה מִדְבַּ֥ר קָדֵֽשׁ:

ק֤וֹל יְהוָ֨ה | יְחוֹלֵ֣ל אַיָּלוֹת֮ וַֽיֶּחֱשֹׂ֪ף יְעָ֫ר֥וֹת וּבְהֵיכָל֑וֹ כֻּ֝לּ֗וֹ אֹמֵ֥ר כָּבֽוֹד:

יְ֭הוָה לַמַּבּ֣וּל יָשָׁ֑ב וַיֵּ֥שֶׁב יְ֝הוָ֗ה מֶ֣לֶךְ לְעוֹלָֽם:

יְֽהוָ֗ה עֹ֖ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן יְהוָ֓ה | יְבָרֵ֖ךְ אֶת-עַמּ֣וֹ בַשָּׁלֽוֹם:

.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ: בראשית.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר:

וַיֹּאמֶר

וַיְהִי

.

קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָֽעֵדָה אַתָּה וְאַֽהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵֽינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהֽוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָֽעֵדָה וְאֶת בְּעִירָֽם: במדבר.

.

אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם:

אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם.

אֲנִי אָמַרְתִּי

את הכח הזה מקבלים מבורא עולם.

הבחירה של משה להכות בסלע ולא לדבר אליו, זאת כמעט אותו הדבר כשהוא פחד מהשליחות בתחילה בגלל שהוא היה כבד פה ולשון ולכן אהרון נבחר לעשות את מלאכת הדיבור במקומו.

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהֹוָה בִּי אֲדֹנָי לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹֽכִי: וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלָיו מִי שָׂם פֶּה לָֽאָדָם אוֹ מִֽי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָֽנֹכִי יְהוָֹֽה: שמות.

מנהגי אבלות.

וַיֵּשְׁב֤וּ אִתּוֹ֙ לָאָ֔רֶץ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים וְשִׁבְעַ֣ת לֵיל֑וֹת

ישיבה לאבל שבעת ימים ושבעת לילות,

ימי אבל שלושים יום. בלילה אפשר לשכב לישון, לא על הארץ.

אפשר ללמוד שמפה למדו חכמנו לקבוע מנהגי אבלות.

איוב.

דינה- לשנת שבעים ואחת..

וְעַתָּה בְּנוֹתֵיכֶם אַל תִּתְּנוּ לִבְנֵיהֶם וּבְנֹתֵיהֶם אַל תִּשְׂאוּ לִבְנֵיכֶם וְלֹא תִדְרְשׁוּ שְׁלֹמָם וְטוֹבָתָם עַד עוֹלָם לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וַאֲכַלְתֶּם אֶת טוּב הָאָרֶץ וְהוֹרַשְׁתֶּם לִבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם: עזרא.

כך שמלמידה זאת ניתן ללמוד שטוב שדינה לא הולידה ילדים לעמו של שכם וחזרה לבית אביה כנעוריה.

 

עבר. הווה. עתיד כיחידה אחת.

לאחר שקוראים את התורה בכמה מחזורים, קוראים ולומדים מתוך מקום שקוראים את פרשת השבוע שאנחנו יודעים את הפרשות שקדמו לה ואת הפרשות שיבואו אחריה. ומתוך המקום הזה אנחנו צריכים להתיחס לפרשה הנוכחית. קוראים את התורה שאנחנו מבינים יותר את הסיפור, ומבינים עוד דברים בפרשה הנוכחית כי קראנו את ההמשך. המשך שאין לשנותו. ואנחנו לא יודעים את סוף הסיפור, כי אנחנו עוד בדרך.. או אולי יותר נכון לאמר בחיכיון להמשך הסיפור.

שנת שמיטה.

הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל יְהֹוָה וְהָיָה בְךָ חֵטְא: נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ: דברים.

יודע חקלאי פיקח, שבשנה השביעית גם אם לא ישקה את מטע ה- אבוקדו, מנגו, תפוחים, תפוזים ויניח למטע, המטע יצמיח פרי.

צריך לבדוק מה קורה עם הפרי שצמח בשנת השמיטה.

הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ.

הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים: וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ: וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב: וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי: בראשית.

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ:

 

.

קריאה ולמידה  חודשית.
תורה.  פרשת כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה. פרשת  תְּרוּמָ֑ה.

פרשת וַיַּקְהֵ֣ל.

 פרשת פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙. פרשת וַיִּקְרָא- צַו- שְּׁמִינִי.  פרשת הַטָּמֵא וְהַטָּהֹר.
תהלים. תהלים ל- פרשת כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה. תהלים ל-פרשת  תְּרוּמָ֑ה. פרשת וַיַּקְהֵ֣ל. תהלים ל- פרשת פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙. תהלים ל- פרשת וַיִּקְרָא- צַו- שְּׁמִינִי. תהלים ל-  פרשת הַטָּמֵא וְהַטָּהֹר.

.

.

קריאה ולמידה  חודשית.
תורה.  פרשת הַכַּפֹּרֶת. פרשת קְדשִׁים.  פרשת בְּהַר סִינַי.  פרשת הַפְּקֻדִ֡ים. פרשת הַמִּנְחָה֙-בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙.
תהלים. תהלים ל-  פרשת הַכַּפֹּרֶת. פרשת קְדשִׁים. תהלים ל-  פרשת בְּהַר סִינַי. תהלים ל- פרשת הַפְּקֻדִ֡ים. תהלים ל- פרשת הַמִּנְחָה֙-בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙.

.

.

קריאה ולמידה  חודשית.
תורה.  פרשת מִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה- שְׁלַח-לְךָ֣.  פרשת קֹ֔רַח- חֻקַּ֣ת. פרשת מֵ֣י מְרִיבָ֔ה. פרשת בלק ופִּֽינְחָ֨ס.
תהלים. תהלים ל-  פרשת מִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה- שְׁלַח-לְךָ֣. תהלים ל-  פרשת קֹ֔רַח- חֻקַּ֣ת. תהלים ל- פרשת מֵ֣י מְרִיבָ֔ה. תהלים ל- פרשת בלק ופִּֽינְחָ֨ס.

.

.

קריאה ולמידה  חודשית.
תורה. פרשת- אַֽחֲרֵ֣י הַמַּגֵּפָ֑ה.  פרשת מַּטּ֔וֹת- מַסְעֵ֣י. פרשת יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ. פרשת הַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים.
תהלים. תהלים ל- פרשת- אַֽחֲרֵ֣י הַמַּגֵּפָ֑ה. תהלים ל-  פרשת מַּטּ֔וֹת- מַסְעֵ֣י. תהלים ל- פרשת יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ. תהלים ל- פרשת הַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים.

.

.

קריאה ולמידה  חודשית.
תורה.  פרשת שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל. פרשת בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה. פרשת שֹֽׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים. פרשת כִּֽי-תָב֣וֹא אֶל-הָאָ֔רֶץ. פרשת הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֛את.
תהלים. תהלים ל-  פרשת שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל. תהלים ל- פרשת בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה. תהלים ל- פרשת שֹֽׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים. תהלים ל- פרשת כִּֽי-תָב֣וֹא אֶל-הָאָ֔רֶץ. תהלים ל- פרשת הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֛את.

.

.

קריאה ולמידה  חודשית.
תורה. פרשת וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה.   אַחֲרֵ֛י מ֥וֹת מֹשֶׁ֖ה. פרשת רָחָ֖ב.  מַ֖עַל בַּחֵ֑רֶם.
תהלים. תהלים ל- פרשת וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה.  תהלים ל-   אַחֲרֵ֛י מ֥וֹת מֹשֶׁ֖ה. תהלים ל- רָחָ֖ב. תהלים ל- מַ֖עַל בַּחֵ֑רֶם.

.

.

קריאה ולמידה  חודשית.
תורה. עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה. הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת. עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן- כֹּהֵֽן: וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙. בְּרִ֛ית לָעָ֖ם.
תהלים. תהלים ל- עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה. תהלים ל- הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת. תהלים ל- עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן- כֹּהֵֽן: וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙. תהלים ל- בְּרִ֛ית לָעָ֖ם.

.

.

קריאה ולמידה  חודשית.
תורה. שֹׁפְטִים- פרשת אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ. שֹׁפְטִים- פרשת  עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר. שֹׁפְטִים- פרשת דְבוֹרָה֙, בָּרָ֛ק וְיָעֵ֔ל. שֹׁפְטִים- פרשת גִּדְע֗וֹן.
תהלים.   תהלים ל- שֹׁפְטִים- פרשת אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ.  תהלים ל-  שֹׁפְטִים- פרשת  עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.  תהלים ל- שֹׁפְטִים- פרשת דְבוֹרָה֙, בָּרָ֛ק וְיָעֵ֔ל.  תהלים ל- שֹׁפְטִים- פרשת גִּדְע֗וֹן.
קריאה ולמידה  חודשית.
תורה. שֹׁפְטִים- פרשת אֲבִימֶ֤לֶךְ.  שֹׁפְטִים- פרשת תּוֹלָ֧ע, יָאִ֖יר, יִפְתָּ֣ח, אִבְצָ֖ן, אֵיל֖וֹן וְעַבְדּ֥וֹן. שֹׁפְטִים- פרשת– שִׁמְשׁ֑וֹן. שֹׁפְטִים- פרשת אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל.
תהלים. תהלים ל- פרשת אֲבִימֶ֤לֶךְ. תהלים ל-  פרשת תּוֹלָ֧ע, יָאִ֖יר, יִפְתָּ֣ח, אִבְצָ֖ן, אֵיל֖וֹן וְעַבְדּ֥וֹן. תהלים ל- פרשת שִׁמְשׁ֑וֹן. תהלים ל-  פרשת אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל.

.

*זאת עריכה ראשונה ויש לקרוא מתוך ידיעה שאולי יש טעויות.
התכנון הוא לעשות עוד בדיקה בעת הלמידה השנתית. בכל מקרה בעת שיש אנשים שיכולים לפרוץ לכל אתר באינטרנט אני חושבת שחשוב לקרוא מתוך מקום שיודעים  שיש בני אדם שפורצים לאתרים ומשנים את הכתוב בהם.

Copyright © 2020 . All rights reserved.